להביא כיבוד לאנשים שלא מברכים

שאלה כבוד הרב, האם מותר להביא לעבודה אוכל לאנשים שלא יברכו? לכאורה יש חשש איסור דאורייתא של לפני עיוור, כי זה תרי עברי דנהרא? במקרה המדובר לא נראה שיש צד של איבה וע"כ קשה להסתמך על תשובתו של הגרש"ז אוירבך. כמו"כ קשה קצת לייחס לזה פעולה של קירוב לבבות וע"כ קשה להסתמך על תשובתו של ר' משה שטרנבוך בשו"ת שלו. שמעתי שהמהרי"ל דיסקין כתב שאם מעמידים שלט על יד האוכל, שעליו כתובה הברכה, אין יותר חשש של לפני עיוור. אך לא הצלחתי למצא את המקור. דוגמאות: א. כאשר יש לאחד העובדים אירוע משמח, כמו יום הולדת, נולד לו בן\נכד וכד' יש שמביאים כיבוד ויש שלא. בשנים האחרונות אני נמנע מלהביא מצד החשש הנ"ל. ולא נראה שזה משפיע על מעמדי החברתי, ולא נגרמת איבה. ב. הבאתי ביום ירושלים ממתקים, וכתבתי "לכבוד נס שחרור ירושלים". האם נהגתי כראוי? ג. מקובל שמי שעוזב את העבודה עושה סעודה לכל קבוצת העובדים. בזה נראה לי פשוט שאם מישהו לא יעשה סעודה כזו תווצר תמיהה ואולי גם איבה. תודה מראש

תשובה

הרב אהוד אחיטוב | י"ח אב תשע"ח 11:33

ב"ה י"ח מנחם-אב ה'תשע"ח


שלום וברכה וכל טוב 

תחילה יש להבהיר שאכילה בלי ברכה אינה איסור תורה, כך שכל הדיון על נתינת אוכל למי שאינו מברך, לא יוכל להגיע אף פעם לחשש "לפני עוור דאורייתא".

לשאלתך, אכן ראוי להביא כיבוד כיוון שהדבר מבוסס מבחינה הלכתית מכמה סיבות שאתה בעצמך הבאת. וכל שכן אם אתה תברך בקול רם וכולם ישמעו את הברכה, אפילו שלא יענו אמן, כי עצם השמיעה נחשבת כאמירת הברכה. 


בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב