מעמד האשה בלימוד התורה

שאלה

שלום. מה דעת הרב על פיסקתו של הרח"ד הלוי זצ"ל שמתיר לנשים להיות דיינות (בהסכמה קבלת הציבור או ראשיו), האם אפשר להסתמך על פסק זה כדי לעתור לבג"ץ לאפשר לאשה להבחן במבחני הרבנות והדיינות או שיש כאן איסור ערכאות.

תודה רבה!

תשובה

אשה אינה מצווה בלימוד תורה כמצות לימוד. היא צריכה לדעת את ההלכות והאמונות כדי לקיים את המצווה עליה כתיקנה. כדי להיות דיין יש ללמוד עשרות שנים. אין להטיל משימה זו על נשים מה גם שלא בכל תחום אישה יכולה לדון. ר' רמב"ם (הל' סנהדרין פ"ב ה"א): "אין מעמידין בסנהדרין בין בגדולה בין בקטנה אלא אנשים"... אומנם בדיני ממונות, אם שני בעלי הדין קבלו עליהם קבלתם קבלה, אבל זה מצב יוצא מן הכלל ואין להופכו למצב קבוע.
לגבי הוראת הלכה (כשר, טרף וכד') כאן יש הלכות שכל אדם נשען בביתו על אשתו ואף בימינו שרוב המזון מתועש ורבות הנשים שיודעות להכשיר בשר סומכים עליה בדיני נדה וכד'. והמדד הוא ידיעה, אם אשה יודעת את ההלכה היא יכולה להורות לשואלות אותה. אולם כיון שהלימוד מצריך השקעה רבה ולימוד שנים רבות ועל הלימוד עצמו נשים אינן מצוות, ויש עליהן מטלות רבות של העמדת המשפחה והטיפול בה, מה גם שחלק גדול מהלימוד מצריך שימוש ת"ח כגון מראות נדה או שחיטה וניקור והכשרת בשר וכד', ממילא מעטות מאד הן הנשים שיכולות להורות.

הרב יעקב אריאל |