מצות אבלות מהתורה

שאלה

קראתי בספר החינוך מצוה רס`ד: "מצות ענין טומאת הכהנים לקרוביהם" ,ובכללה שיתאבלו כל אחד מישראל על שישה מקרוביהם הידועים. וכתב הרמב"ם:וזאת בעצמה היא מצות איבול, כלומר:שכל איש מישראל-חיב להתאבל על קרובו,כלומר:שישה מתי מצוה הנזכרים בכתוב.

והמקרא שהביא הרב על מצות אבול,הוא מה שנאמר באהרון:"ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה"(ויקרא י,י`ט). המצוה מהתורה להתאבל על מת יום אחד(שישה ימים מדרבנן), נלמדת מאהרון שאמר:"ואכלתי ...הייטב בעיני ה`".

1. קראתי בפרשת שמיני את הפסוק,ולא הבנתי את הקשר שלו למקרה המסופר. כיצד לומדים שמצוה מהתורה להתאבל על מת יום אחד?
2.מדוע חכמים הוסיפו עוד שישה ימים לאבילות?

אשמח אם הרב יענה לי.
תודה רבה וכל טוב.

תשובה

עי' באנציקלופדיה תלמודית ערך אבלות שם מבוארות התשובות לשאלותיך.

הרב יעקב אריאל |