דיני קדיש יתום

שאלה

שלום לכת"ר.

למיטב ידיעתי קדיש דרבנן יכול להיאמר ע"י מי שאיננו יתום. יש האומרים שגם לאחר אמירת המזמור בתפילה("למנצח בנגינות") גם ניתן לומר קדיש ע"י מי שאיננו יתום ולחיזוק הדברים יאמר שלאחר קריאת התורה גם נאמר חצי קדוש ויכול הוא להיאמר ע"י כל גברא וגברא. אם כך מה הם החילוקים בעניין ההיתר לאמירת הקדישים ע"י בני אדם שיש להם הורים ? והאם יש שוני בעניין זה בין הספרדים לאשכנזים ? האם יש למה שאומרים שנדרש לבקש היתר מההורים לעניין אמירת קדישים אלה ?(כוונתי לקדיש שלאחר המזמור) ומה ההבדל, אם בכלל לגבי מי שהוא יתום מהורה אחד ?
בתודה מראש

 

 

תשובה

באופן כללי כל הקדישים יכולים להיאמר ע"י מי שאינו יתום נהגו
להניחם ליתומים כדי לזכות את נשמת הנפטר. לאחר שהונהג שאמירתם
ע"י יתומים חששו כאלה שאינם יתומים מאמירתם. אולם אין בכל כל חשש
ומותר לכ"א לאומרם אם אין יתום או אחר שאומרם. אם אין יתומים
נוהגים שלא להרבות בקדישים גם מצד זילות הקדיש וגם מצד טירחא
דציבורא ואומרים רק קדיש אחד לאחר עלינו לשבח. כפי שכתבתי אין
המצוה דוקא על היתום ולכן נוהגים לתת רשות לנכד לומר קדיש
אפילו שני הורין חיים בע"ה.

 

הרב יעקב אריאל |