זה טבעו של אדם - קצת בשר בצלחת

זה טבעו של אדם - קצת בשר בצלחת

בשנים האחרונות נטען שהיהדות האמיתית מתנגדת לאכילת בשר, ומי שרוצה לנהוג ברוח התורה צריך להימנע מצריכת בשר. האמנם?

פרופ' ארי זיבוטפסקי ואוניברסיטת בר אילן | י"ח אלול תשע"ה

זה טבעו של אדם ודרכה של התורה - קצת בשר בצלחת

ארי צבי זיבוטפסקי*

 

בפרשת השבוע מופיעים בעלי החיים המותרים והאסורים באכילה. נקודת המוצא של התורה היא שאכילת בשר בעלי חיים היא דבר חוקי, כמו שנאמר במפורש בפתיחה לנושא זה בפרשתנו: "בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר" (דב' יב:כ).

בשנים האחרונות נטען שהיהדות האמתית מתנגדת לאכילת בשר, ומי שרוצה לנהוג ברוח התורה צריך להימנע מצריכת בשר. טיעון אחר עוסק בתעשיית הבשר כיום.

מאמר זה לא בא לעורר צריכת בשר אלא לעסוק בשאלת המוסריות באכילת בשר.1

נקודת מוצא טובה לקביעת הערכים היהודיים הנכונים היא לימוד ממעשיהן של דמויות מקראיות העשויות לשמש לנו דוגמה אישית, וניתן לומר שנדמה שאין להן שום היסוס בנוגע לצריכת בשר.

כשרצה אברהם אבינו להאכיל את אורחיו, הגיש להם בשר (בר' יח:ז). חז"ל אף הגדילו את כמות הבשר שהגיש להם אברהם יותר ממה שעולה מפשוטו של מקרא, ואמרו שאברהם שחט לכבוד האורחים שלושה עגלים (בבא מציעא פו ע"ב). וכשביקש יצחק אבינו לברך את בנו באחת הסעודות החשובות בחייו, ביקש ממנו להביא לו בשר ציד טרי (בר' כז:ג), ורבקה אימנו מילאה את בקשתו והכינה לו שני גדיים (בר' כז:ט). גם יוסף הצדיק, הכין לפגישתו עם אחיו בעיצומו של הרעב הגדול בשר (בר' מג:טז). ואם אכילת בשר מנוגדת לערכים היהודיים, האם לא היינו מצפים להתנהגות שונה מצד אבותינו, מייסדי האומה?

במקרא ובמקורות חז"ל יש אין ספור דוגמאות שבהן הבשר הוא המאכל העיקרי בטקסים וחגיגות, ואפילו יש זמנים והזדמנויות שחובה לאכול בהם בשר, כגון המצווה לאכול כזית מקרבן הפסח, שעונשה חמור, כרת, וחובת הכהנים לאכול מן הקרבנות.

ועוד. אם האידיאל הוא שלא לאכול בשר, למה נפוצה אכילת בשר גם בתלמוד? הדוגמה הראשונה למשלוח מנות בתלמוד היא שוק עגל ששלח רבי יהודה נשיאה (מגילה ז ע"א), והמאכל המכובד שהבן המבקש לכבד את הוריו בו הוא בשר הפסיון (קידושין לא). והתלמוד מדגיש שנדר של האדם להימנע מאכילת בשר הוא בגדר עינוי נפש (כתובות עא ע"א), ומלמד כי בעולמם של חז"ל אכילת בשר הייתה הנורמה. זאת ועוד. הביקורת על אכילת בשר במקורותינו היא מזערית, והמקרים הנזכרים בתלמוד בעניין זה הם המיעוט ולא המסר של התורה. ואם יש צורך להתאמץ למצוא דוגמאות לצמחוניות, הדבר מעיד שהתורה אינה דוגלת בצמחוניות.

לעתים נשמעת הטענה שריבוי אכילת בשר עלול להזיק לבריאות, ומפני שהיהדות דוגלת באורח חיים בריא, צריך להסיר את הבשר מן התפריט. טענה זו מגוחכת, שהרי צריכת יתר מכל דבר אינה בריאה, ויש לצרוך כל דבר במינון נכון. דרך משל. ריבוי בטא קרוטן (beta-carotene), הנמצא בירקות עלים ירוקים וצהובים ובפירות צהובים, עלול להעלות את הסיכוי לחלות בסרטן הריאות.2 כמו כן, אכילת יתר של סלק גורמת להחרפה במחלות כליות, וצריכת יתר של חלב מסוכנת לבריאותן של נשים.3 עודף בויטמין C עלול להרוס את הכליות,4 ואפילו שתיית הרבה מים עלולה להביא להרעלה ואף למוות. הרמב"ם מכיר בעובדה שאכילת הרבה בשר מזיקה לבריאות. וזה לשונו: "מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו ולתקן מעשיו - הרי זה זריז ומשובח. כיצד? כגון מי שהיה זולל, ואסר עליו הבשר שנה או שתים" (הלכות נדרים יג,כג). מצד שני, צריכה מעטה של מרכיב חיוני מסוכנת, ולמשל מי שאינו אוכל בשר לוקה במחסור בויטמין B12. ואף על פי שניתן בימינו להשלים את המחסור בצריכת ויטמינים, מטבעו הבשר נחוץ לגוף האדם, והקב"ה ברא את האדם לאכול בשר.

הראי"ה קוק, אף על פי שלא היה צמחוני, נחשב כאחד האוהדים הגדולים של הצמחונות. אמנם היה אכפת לו מאוד משלומם של בעלי החיים והיחס אליהם, ואף ראה בחזונו עתיד אוטופי רחוק שבו יהיה האדם צמחוני, אך הוא התנגד לצמחונות בימינו, וכתב5 שאין מקום לצמחונות בהיקף רב, והתנגד לניסיונות מעין אלו.

טיעון אחר שמעלים מי שדוגלים בצמחונות יסודו במבנה גוף האדם. בסופו של דבר, הקב"ה ברא את האדם, וכדאי לברר מהי "התזונה הטבעית" המתאימה לתכונות שנטע הקב"ה באדם. בדרך זו הולך המלבי"ם (אמצע המאה התשע-עשרה לספה"נ), האומר בפירושו: "וכבר בארו החוקרים שהאדם משורש יצירתו לא נברא לחיות מן הבשר, שכן נראה מבריאת השיניים והמלתעות שלו" (בר' א:כט). זהו טיעון תמוה, וחכמי המדע במאה העשרים ואחת חולקים על קביעתם של חכמי המדע במאה התשע-עשרה.

המבנה של ראש האדם ושיניו מעיד שבני אדם אינם צמחוניים מטבעם. צמחוניים אמתיים הם בעלי שיני היפסודונט (hypsodont) המתאימות לטחינת צמחים ודגנים וממשיכות לגדול כל ימי חייהם. חיות טורפות האוכלות אוכל מעורב, צמחים ובשר, "אוכלי כול", יש להן שיני ברקידונט (brachydont), כמו שיני האדם. צורת הגולגולת והלסת והשרירים המחוברים אליהם של אוכלי עשב  נבדלת מצורתם אצל טורפים. צורת האיברים הללו באדם היא ייחודית, והיא מעידה על מעמד האדם כאוכל כול.

 

הפיזיולוגיה והאנטומיה של מערכת העיכול של האדם מתאימה בצורה מלאה למערכות אוכלי כול, ויש בה יסודות הדומים לטורפים ויסודות הדומים לשל אוכלי צמחים. מערכת העיכול של הטורפים היא קצרה ומפרקת ביעילות שומנים וחלבונים, והם נשארים במערכת העיכול פרק זמן קצר בלבד. אוכלי צמחים חייבים לפרק פחמימות מורכבות, כגון תאית (cellulose), ולכן הם מבלים הרבה זמן באכילה ובעיכול (משך העיכול של חורפן טורף הוא 3 שעות, ושל פרה 48 שעות). אורך המעיים של הטורפים הוא פי שלושה בערך מאורך פלג הגוף העליון, ואילו באוכלי צמחים היחס הוא 1:15, ובבני האדם היחס 1:10. אף יש הבדלים ניכרים במערכת הראייה: באוכלי צמחים, על פי רוב חיות טרף, העיניים ממוקמות בצדי הראש, מבנה המספק שדה ראייה רחב המאפשר להבחין בחיות טורפות. לעומת זאת, בבעלי החיים הטורפים העיניים ממוקמות זו לצד זו כדי לספק תפיסת עומק, שהיא חיונית לציד. ועיניהם של בני האדם ממוקמות זו לצד זו בקדמת הראש, בדומה לטורפים. מובן שיש יוצאי דופן, כיוון שיש בטבע גיוון רב. ברצף שבין אוכלי העשב לבין הטורפים, האדם ממוקם מבחינת הפיזיולוגיה והאנטומיה באמצע הרצף, ממש כמו ששד"ל אומר (בר' א:כט):

וכבר האמינו רבים שלא הותרה שחיטת הבהמות קודם המבול. וזה רחוק מאוד, מאחר שהאדם בטבעו ובהרכבת גופו ובצורת שיניו הוא מוכשר לאכילת הזרעים והבשר בשוה. ואם לא היה רצון הבורא שיאכל בשר, לא היה יוצר גופו מוכשר לכך.

ואמנם בני האדם הם המין היחיד האוכל באופן שגרתי אוכל מבושל כדי להקל על עיכולו. מכל מה שאמרנו, נראה שהאדם הוא אוכל כול מטבעו, ושאכילת בשר טבעית היא לבני אדם, כמו שהרמב"ם אומר (מורה נבוכים ג,מח בתרגום קאפח):

שהמזון הטבעי לאדם אינו אלא מן הזרעונים הצומחים מן האדמה ומבשׂר בעלי חיים [...]. וזה מה שלא נעלם משום רופא.

לפעמים משתמשים במצב "המקורי" של האנושות כדי להוכיח שבן אנוש נוצר כיצור צמחוני, אך לא ברור כלל שנאסר על האדם הקדמון לאכול בשר. הגיוני מאוד שאפילו לאדם וחוה הותרה אכילת בשר חיה שכבר מתה, ורק נאסר עליהם להרוג בעל חיים חי.6 מסתבר שהותרה להם הריגת חיות למטרות אחרות, שהרי הבל הקריב קרבנות, והדבר מצא חן בעיני ה' (בר' ד:ד). עובדה זו רומזת שלפני המבול היה מותר להרוג חיות לצרכים טקסיים אך לא למאכל. הרלב"ג אומר שה' לא אסר מעולם אכילת בשר, ושההצעה הזאת היא "שקר עצום, ראוי שיברח ממנו כל בעל דת" (בר' א:כט). בתלמוד מובאת דעה שהמלאכים הביאו לאדם הראשון בשר ויין (סנהדרין נט ע"ב). אולם יש שאומרים שלפני המבול לא אכלו בני האדם בשר (רמב"ם, הלכות מלכים ט,א; מהרש"א סנהדרין נט ע"א), אבל הרי אנחנו חיים בתקופה שאחר המבול.

במילים אחרות, התורה אינה מצווה את האדם לאמץ אורח חיים צמחוני ואף לא רומזת לזה בשום מקום. אם האדם רוצה להיות צמחוני, נראה שמותר לו לעשות כן, במיוחד בימינו, שאין מקדש וקרבנות. אנו חיים בתקופה שבה לפי היהדות אין שום בעיה הלכתית או פילוסופית באכילת בשר, וכל מי שטוען הפך מזה אינו אלא מסלף את היהדות. יכול להיות שמותר להיות צמחוני, אבל אסור שתטשטש הבחירה הזאת את הייחודיות של האדם לעומת בעלי החיים, את המדרגה העליונה של "בצלם אלוהים", שאינה בשום יצור חי אחר. הפחד מבלבול כזה גרוע בהרבה מבחינה ערכית מצריכת בשר, דבר שגרם לחלק מן הרבנים להימנע מאורח חיים צמחוני בעידן שלפני בוא המשיח. ומה על העתיד? מדברי הנביא ישעיה משתמע שגם בימות המשיח, כשייפסק המוות, הקב"ה בעצמו יספק בשר (יש' כה:ו), ורק כאשר יגור זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ (יש' יא:ו), אולי האנושות צריכה לחדול מצריכת הבשר. ועד אז [...].

 

 

 

הדף מופץ בסיוע קרן הנשיא לתורה ולמדע 

כתובתנו באינטרנט: http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/

 

   עורך: הרב ד"ר חיים טלבי

   עורך לשוני: ד"ר יחיאל קארה



*   הרב פרופ' ארי זיבוטפסקי, אוניברסיטת בר-אילן, מדעי המוח.

1   ההלכה מחייבת יחס ראוי לבעלי החיים, ובכל מקום שאין יחס ראוי להם, יש צורך לתקן את המצב ולמנוע צער בעלי חיים, אך אין זה משפיע על השאלה: האם התורה מעודדת אורח חיים צמחוני?

2   Satia JA, et al., Long-term use of beta-carotene, retinol, lycopene, and lutein supplements and lung cancer risk: results from the VITamins And Lifestyle (VITAL) study. Am J Epidemiol. 2009;169(7):815-28. Possibly explained in: Eroglu A, et al. Naturally occurring eccentric cleavage products of provitamin A β-carotene function as antagonists of retinoic acid receptors. J Biol Chem. (2012) 287(19):15886-95.

3   Michaëlsson K, et al. Milk intake and risk of mortality and fractures in women and men: cohort studies. BMJ. 2014 Oct 28;349:

4   McHugh GJ, et al. Fatal vitamin C-associated acute renal failure. Anaesth Intensive Care. 2008 Jul;36(4):585-8.

5   אברהם יצחק קוק, חזון הצמחונות והשלום, מכון בניין התורה, ירושלים 2009, פרק ד.

6   סנהדרין נו ע"ב, תוספות, ד"ה אכל; רש"י, בראשית א,כט; סנהדרין נז ע"א, ד"ה למישרי בשר, לפי פירוש המזרחי.