המצאות חרקים בדגי מאכל

המצאות חרקים בדגי מאכל

פרשת שמיני עוסקת באיסורי אכילה. אחד האיסורים הנפוצים הוא המצאות חרקים במזון, החשש מאיסור אכילת חרקים מצוי בעיקר בצריכת מוצרי מזון מן הצומח, אולם גם בדגי מאכל עשויים להמצא חרקים האסורים באכילה. באילו מקרים מהווה הדבר בעיה ואיך ניתן לפתור אותה?

הרב אהוד אחיטוב | כ"ב אדר ב' התשע"ו

 

 

ישנם סוגי חרקים המצויים בדגים הנחשבים כאיסורי אכילה. חרקים אלו מוגדרים בהלכה כשרץ המים כפי שפסק הרמב"ם (הל' מאכא"ס פ"ב הי"ב) עפ"י האמור בפרשתנו (ויקרא יא יא-יב): "וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם: וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ: כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם:..".

אלא שהגמ' (חולין סז ע"ב) מחדשת שישנם חרקים המצויים בדגים שאינם אוסרים את הדג באכילה כל עוד שהם לא יצאו מתוך הדג, זאת משום שהם נחשבים כחלק מבשר הדג. וכך נפסק להלכה שדגים שהחרקים שבהם בוקעים מהביצים מחוץ לדג ונכנסים לתוך מעיו דרך פיו הם מוגדרים כשרץ המים ואין לאכול את הדגים הללו ללא בדיקה והסרת החרקים. אולם דגים שהחרקים בוקעים מהביצים בתוך הדג מותר לאכול את הדג ללא בדיקה. אלא שלדעת הרמב"ם (הל' מאכא"ס פ"ב הי"ז) היתר זה אמור רק באותם חרקים שמתפתחים בתוך הדג לאחר המתתו. אך אותם חרקים שנוצרו בבשר הדג בחייו אסורים אע"פ שהם בקעו מהביצים בתוך בשר הדג. אולם דעת רוב הפוסקים שכל החרקים שנוצרו בתוך בשר הדג מותרים כל עוד שהם לא יצאו מבשר הדג החוצה כי בכל מצב הם נחשבים כחלק מבשר הדג וכך נפסק להלכה (עפ"י ראב"ד מאכא"ס פ"ב הי"ז שו"ע יו"ד סי' פד סעי' יז).

אולם הבחנה זו קיימת רק בדגים ולא בבהמות ולכן כל מצב שקיימת נגיעות בבשר הבהמה, הבשר אסור באכילה ללא בדיקה. ההבדל בין חרקים שדגים לחרקים שבבהמה נובע מכך, שהחרקים שנוצרים בבשר הבהמה דינם כבשר הבהמה וכמו שהוא אסור ללא שחיטה אף החרקים שבו אסורים. אלא שבשונה מבשר הבהמה שהשחיטה כדת וכדין מתירה אותו באכילה, את החרקים שבו השחיטה אינה מתירה ולכן הם אסורים לעולם. לעומת זאת החרקים שנוצרו בתוך הדגים  דינם כמו בשר הדג וכמו שהדג מותר באכילה ללא שחיטה כך החרקים שבו מותרים באכילה ללא שחיטה כל עוד שהם לא יצאו מהדג. אולם חרקים שנוצרים במים וחודרים אח"כ לתוך גופו של הדג דרך פיו או שהם נצמדים לעורו מבחוץ כיוון שאינם נחשבים כחלק מהדג הם אסורים באכילה. לכן, אותם דגים שמתפתחים בהם חרקים באופנים אלו הם אסורים באכילה ללא בדיקה במקומות הבעייתיים, וכך נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד סי' פד סעי' טז).

הדיון שהתעורר בשנים האחרונות היא כיצד לנהוג בדגים שמצויה בבשרם תולעת ה"אנסאקיס" אשר מתפתחת בקרקעית הים משלב ביצה לשלב הזחל, ונבלעת ע"י דגיגים שאחר כך נבלעים על ידי הדגים הגדולים, והתולעת ממשיכה להתפתח על דופן מעי הדג, ולאחר מיתתו היא חודרת לתוך בשר הדג. כשהשאלה היא, האם הדג מותר ללא בדיקה כיוון שה"אנסאקיס" מצוי בתוך בשר הדג. או שיש לאסור כי ידוע לנו שהיא מתהוות בחוץ וחודרת מחוץ לבשר הדג מבחוץ?

בשאלה זו נחלקו פוסקי דורנו; לדעת שו"ת שבט הלוי (ח"ד יו"ד סי' פג) אף שחז"ל לימדו אותנו שיש חרקים שידוע להם שהם מתפתחים בתוך הדגים ומשום כך מותר לאכול את אותם דגים ללא בדיקה. אין כוונת לשלול אפשרות של חרקים שנמצאים בתוך בשר הדג והם יהיו אסורים באכילה אם יהיה ידוע לנו שהם נוצרו מחוץ לדג (והוא מדייק זאת בשיטת הרמב"ם שם הי"ז). לעומת זאת לדעת שו"ת משנה הלכות (חלק ט"ז סי' ד) חז"ל קבעו עיקרון שכל הדגים שיש בהם חרקים שנמצאים בבשר הם מותרים באכילה, ואין צורך להתחשב בממצאים המדעיים הנוגדים את דעת חז"ל. את דבריו ביאר מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א בשני אופנים:

הסבר אחד: שלמרות שהחרקים חודרים לבשר הדג מבחוץ, אך כיוון שהם חודרים בגודל של 1/2 מ"מ ומתפתחים עד כ 5-6 ס"מ הרי שעיקר גידולם הוא בעובי בשר הדג לכן מתייחסים לכך כאל חרקים שהתפתחו בתוך הדג. משום שאותו חרק קטן שהתפתח מבחוץ בטל בכמותו לעומת עיקר הגידול של החרק שהתפתח בתוך הדג כשיש לכך תקדים בהלכות שביעית "שגידולי היתר מבטלים את האיסור".

הסבר שני: שכמו שההלכה אינה אוסרת חרקים שנראים רק במיקרוסקופ, כך היא אינה אוסרת חרקים שלא ניתן לראות את הגעתם לדג בעין רגילה, או שלא ניתן להבין זאת בצורה פשוטה כמו החרקים שבמעי הדג שברור שהם הגיעו מבחוץ. והיות שאת ה"אנטסקיס" אנו רואים רק בתוך בשר הדג עצמו, ואת כל התהליך אנו יודעים רק עפ"י כלים מדעיים, הרי מבחינה הלכתית אנו מתייחסים לכך כחרקים שהתפתח בתוך הדג עצמו.

אף שלא באנו להכריע בשאלה כבדה זו, אולם ישנם דגים שאין בהם כל חשש לתולעים, כגון: נסיכת הנילוס, אמנון טרי או קפוא (מושט) הנמכר בשקיות בוואקום, פילה מלרוזה דג בקלה  מיובא מארגנטינה, ברבוניה, פורל, סטייק טונה, סול המיובא הולנד. בדג הסלמון מצויים אמנם חרקים בין הקשקשים לבין העור, אך ישנו פתרון פשוט להסיר את העור, או לנקות את הדג מהקשקשים בסכין וכדו' ולשטוף היטב את עור הדג לפני הבישול.