אכילת תאנים מופרות

אכילת תאנים מופרות

ידוע שהתאנים מופרות על ידי צרעה החודרת לתוך התאנה, מפרה אותה ואינה יוצאת ממנה. האם מותר לאכול תאנים?

הרב יהודה הלוי עמיחי | אמונת עתיך 20 כסליו-טבת תשנ"ח

 

תחילה יש לציין שהתאנה הארץ ישראלית היא תאנה שיכולה להבשיל גם ללא הפריה (פרתנוקרפית), ולכן אין הכרח שכל תאנה יש בה את הצרעה, שהרי היא יכולה להיות מופרית גם ללא כך. אמנם בחו"ל מצוי המין הזקוק להאבקה על מנת לגדל פירות (סמירנה), ובו חייבת להיות הצרעה, אבל בא"י הרי זה ספק. מובן שאין בכך תשובה לשאלה שהרי גם ספק אסור לאכול.

ראיתי הסבר שההיתר לאכילת תאנים נובע מכך שגודל הצרעה המאבקת (בלסטופגה) הוא כ- 1 מ"מ, וכיון שאין הדבר ניכר לעין - אין איסור אכילה. אולם עובדה זו אינה מדוייקת שכן במצב של ניגודיות טובה אפשר לזהות עצם של 1 מ"מ ממרחק של 25 ס"מ (סידני ריי, צילום מקרוב, הוצ' פוקוס, עמ' 6).

עם זאת, ברור שאין לפקפק על ההיתר לאכול תאנים וזאת מכמה טעמים:

א. הצרעה אמנם נשארת בתאנה אך יש לה דין "בריה" שאינה בטלה באלף (שו"ע יו"ד סי' ק), שהרי במהלך כניסתה לתאנה נושרים ממנה הכנפים וא"כ אין זאת בריה שלמה, והיא בטלה בפרי במידה והיא אינה ניכרת.

דעת הט"ז (סי' קד ס"ק א) היא שכאשר האיסור ניכר ולא ניתן להוציאו מתוך התערובת, אם עלולים לאוכלו בפני עצמו - התערובת אסורה, ולפי"ז התאנה תהיה אסורה. אך נראה שגם לדעה זו, אין הצירעה ניכרת בפני עצמה, ואין אדם רואה את חלקי הצרעה. כמו כן אין אוכלים את הצירעה לבד ולכל היותר היא נאכלת עם התאנה, והרי זה כמו הקום בחמאה שהותר (שו"ע שם סי' קטו סעי' ג). ברור שלדעת הש"ך (נקה"כ סי' קד סעי' א) שאפילו באיסורים רגילים יש ביטול כשנחתך לחתיכות קטנות - בוודאי יש להקל.

ב. בחוברת תורה ומדע (כרך יא א תשמו) הוסבר שהתאנה מותרת כי התורה מנתה את התאנה כאחד משבעת המינים א"כ התורה התירתו באכילה, שהרי לא יתכן שהקב"ה שיבח את ארץ ישראל באחד מהמינים האסורים באכילה. כעין זה מצאנו לענין חלב שהוא דם שנעקר ונעשה חלב, והגמ' (בכורות ו ע"ב) הביאה שהמקור לאכילתו הוא מדברי הפסוק "ארץ זבת חלב ודבש", "ואי לא דשרי, משתבח לן קרא במידי דלא חזי?!"

על כן נראה שאין כל מקום לחשוש בדבר היתר אכילת תאנים, "יאכלו ענוים וישבעו".