ריבית בשוק ההון - דו"ח מצב תשע"ב (כת"ר)

ריבית בשוק ההון  - דו"ח מצב תשע"ב (כת"ר)

אחת ההשקעות הנפוצות ביותר בשוק ההון היא השקעה באג"ח (אגרת חוב) . אי לכך ניתן לומר באופן ודאי, כי כמעט כל אדם במדינת ישראל משקיע בכמה אגרות חוב, בידיעתו ושלא בידיעתו.

הרב אורי סדן | אמונת עתיך 96 (תשע"ב), עמ' 122- 125

פתיחה

 

אחת ההשקעות הנפוצות ביותר בשוק ההון היא השקעה באג"ח (אגרת חוב)[1]. אג"ח היא למעשה הלוואה לטווח ארוך שלוקחת החברה מהציבור, תוך התחייבות להחזיר את ההלוואה בתוספת ריבית ידועה מראש. אחרי הנפקת האג"ח לציבור ניתן לסחור בה[2] לקנותה ולמוכרה, כפי שניתן לעשות בכל שטר הלוואה. שווייה של האג"ח נקבע, בין השאר, לפי מידת יציבותה של החברה. באופן כללי אג"ח נחשבת להשקעה סולידית מבוקשת, שכן הסיכוי לקבל את ההשקעה בחזרה ואף להוסיף לה תשואה מסויימת, גבוה למדי. לכן כמעט בכל תיק השקעות, בין אם מדובר בתיק השקעות פרטי, בין אם מדובר בקרן נאמנות משולבת, ובין אם מדובר בקופת גמל, קרן השתלמות או קרן פנסיה, בכולם יימצאו אגרות חוב של חברות כאלו ואחרות, לפי שיקול דעתו של מנהל תיק ההשקעות. אי לכך ניתן לומר באופן ודאי, כי כמעט כל אדם במדינת ישראל משקיע בכמה אגרות חוב, בידיעתו ושלא בידיעתו.

 

א. ריבית לחברה בע"מ – רקע הלכתי

 

קיימת מחלוקת בין הפוסקים האם הלוואה בריבית לחברה בע"מ אסורה, ובאיזו מידה[3]. המחלוקת נוגעת לאופן הגדרתו ההלכתית של המושג הכלכלי 'חברה בע"מ'[4]: האם מדובר בישות משפטית עצמאית, ולכן היא פטורה מקיום מצוות[5], או שאין זו אלא פיקציה משפטית, ואינה שונה באופן מהותי מכל שותפות אחרת[6]. לדעת ה'אגרות משה', מותר לחברה ללוות בריבית, שכן אין איסור ריבית חל אלא על הלוואה לאדם יהודי ולא על הלוואה לישות משפטית ('אגרות משה', יורה דעה ח"ב סי' סג). אולם פוסקים רבים חולקים על כך, וסוברים כי הלוואה בריבית לחברה בע"מ אסורה. לדעת הרב צבי פסח פרנק (שו"ת 'הר צבי', יורה דעה סי' קכו) זוהי ממש ריבית קצוצה, שנאסרה מהתורה; ואילו לדעת הגרש"ז אויערבך, הואיל ואין התחייבות אישית ושעבוד הגוף של הבעלים, אמנם לא ניתן לומר כי זוהי ריבית קצוצה, האסורה מהתורה, אך בוודאי זוהי ריבית דרבנן (שו"ת 'מנחת שלמה' ח"א, סי' כח) [7].

 

ב. הפתרון – 'היתר עיסקא'

 

פתרון מוכר לבעיית הריבית הוא 'היתר עיסקא', המוכר היטב בתחום הבנקאות. 'היתר עיסקא' הינו הסכם אשר מוכר עוד מתקופת הבית יוסף[8], המתיר את ההלוואה בריבית באמצעות מנגנון הלכתי מורכב[9]. כאשר חברה חותמת על היתר עסקה, היא למעשה פותרת את בעיית הריבית הקיימת בקניית אגרות החוב שלה, ומאפשרת לכל יהודי שומר תורה ומצוות להשקיע בה מבלי לעבור על איסור ריבית.

 

ג. דו"ח מצב עדכני של 'היתרי העיסקא' בישראל

 

מכון כת"ר בדק את מצב 'היתרי העיסקא' בקרב החברות המובילות בבורסה הישראלית. מבדיקת המכון מתברר כי מרבית החברות המנפיקות אגרות חוב וכלולות במדד 'ת"א 100', מקפידות להחזיק ב'היתרי עיסקא' כדין. עם זאת, מבדיקת המכון עולה כי חברות רבות אינן מחזיקות ב'היתר עיסקא', וחלקן אף אינן מוכנות לחתום על היתר שכזה.

מלכתחילה נימקו חלק מהיועצים המשפטיים את סירובם בכך ש'היתר עיסקא' הוא מסמך 'דתי' שאינו מובן להם, והם אינם מוכנים לחתום על מסמך שאינם מבינים. לשם כך ישבו חוקרי המכון וניסחו 'היתר עיסקא' המיועד במיוחד לחברות המעוניינות להנפיק אגרות חוב, אשר כתוב בשפה משפטית, וברור גם לעורך דין חסר כל השכלה תורנית. 'היתר עיסקא' זה קיבל את אישורו של נשיא המכון הגרז"נ גולדברג שליט"א. צעד זה איפשר לבתי השקעות לבחון את ההיתר, וחלקם אף חתמו עליו. למרות זאת במרבית החברות עמדו היועצים המשפטיים בסירובם לחתום גם על היתר זה[10]. מפליא לחשוב, שבין החברות אשר סירבו בתוקף לחתום על היתר עיסקא ביודעם כי משמעות העובדה היא כי הם לווים בריבית ומכשילים את הציבור באיסור ריבית, הייתה גם חברת שטראוס – עלית, המתהדרת בהכשרים 'מהודרים'...

חשוב לציין כי בכמה חברות שאנחנו נתקלנו בהן בסירוב, כאשר הפנייה הייתה מצד בתי השקעות אשר התנו את ההשקעה בחתימה על 'היתר עיסקא', נחתם ההיתר תוך שעות ספורות. ממקרים אלו למדנו כי הדבר המשפיע ביותר על החברות הללו, הוא ההבנה הפשוטה כי החתימה על ההיתר כדאית להם מבחינה כלכלית, היות והם עלולים להפסיד כסף ומשקיעים אם לא יחתמו על ההיתר. אנו מקווים כי הפעלת לחץ כלכלי על החברות הללו, באמצעות יועצי ההשקעות של כל אחד מאיתנו, עשויה להביא את מרביתן להבנה כי חתימה על 'היתר עיסקא' אינה רק נכונה מבחינה הלכתית אלא משתלמת מבחינה כלכלית. לשם כך מפרסם מכון כת"ר את רשימת החברות העדכנית[11] שבהן ההשקעה מותרת, ולעומתן את החברות שבהן ההשקעה אסורה. את הרשימה ניתן להגיש ליועץ ההשקעות או למנהל הקרן, ולבקש ממנו כי מעתה ואילך יקנה אגרות חוב אך ורק מחברות ללא חשש ריבית.

 

חשש ריבית במדד ת"א 100[12]

 

אגוד

איירפורט סיטי

אינטרנט זהב

אלון ריבוע כחול

אלוני חץ

אמות

אפריקה ישראל

אפריקה נכסים

בזק

בי קומיוניקשנס

ביג

בינלאומי

בריטיש ישראל

דיסקונט

דיסקונט השקעות

חלל תקשורת

טאואר

טבע

לאומי

מזרחי

מכתשים אגן

מליסרון

מנורה מב החזקות

נטויז'ן

נייר חדרה

נכסים ובנין

נצבא

סלקום

פועלים

פז נפט

פניקס 1

פרטנר

קבוצת דלק

קרדן אן.וי.

רמי לוי

שופרסל

אבגול

אלביט מערכות

אלרוב ישראל

אלרוב נדל"ן

בזן

גב ים

גזית גלוב

דש איפקס

הכשרת הישוב

חברה לישראל

כימיכלים לישראל

כלכלית ירושלים

מבני תעשיה

מטריקס

מנופים

נורסטאר

ריט 1

שטראוס עלית

שיכון ובינוי

אבנר

אוצר התיישבות

אורמת תעשיות

איזיצ'יפ

איתוראן

אלוט תקשורת

אלקטרה

אלקטרה צריכה

אסם

גבעות עולם יהש

גולף

גיוון

גילת

גרנית

דלק קידוחים

דלק רכב

הכשרה אנרגיה

הראל השקעות

יואל

ישראמקו יהש

כלל ביוטכנולוגיה

כלל עסקי ביטוח

לייבפרסון

מגדל ביטוחים

מג'יק

מודיעין אנרגיה יהש

מלאנוקס

נובה

נטו החזקות

נייס

נפטא

סרגון

פורמולה מערכות

פ.י.ב.י.

פלסאון תעשיות

פמס

פרוטליקס

פרוטרום

פרולור ביוטק

פריגו

קרסו מוטורס

קבוצת עזריאלי

ריטליקס

רציו חיפושי נפט יהש

שמן נפט וגז

 

חברות ללא חשש ריבית

חברות עם חשש ריבית[13]

חברות שאינן מנפיקות אג"ח[14]

 

 

 

 



[1] כוונתנו במאמר זה לאג"ח קונצרנית, השייכת לחברות בשוק הפרטי ולא לאג"ח ממשלתית, לאור דברי הרב צבי פסח פראנק (בשו"ת 'הר צבי', יורה דעה סי' קכו) הקובע כי 'בבנק הממשלתי אין לשום יחיד זכות בעלות על עצם הממון'.

[2] אם הם הוגדרו מראש בתור 'אג"ח סחירה'.

[3] נושא ההשקעה בחברות העוברות על איסור ריבית נידון בהרחבה בספר כתר ו, סי' ה.

[4] אודות שאלה זו עיין בהרחבה בספר כת"ר א, עמ' 247 ואילך.

[5] כך פסקו גם הדיינים: הרבנים צימבליסט, אזולאי ודייכובסקי, פד"ר י עמ' 273.

[6] עיין בדברי הרב יעקב אריאל בשו"ת באהלה של תורה, ח"א סי' ג פרקים ד-יב.

[7] וכך כותב גם הרב יצחק יעקב וייס, שו"ת מנחת יצחק, חלק ד סי' יח: 'דאין האחריות על הנכסים הפרטים של בעלי הבנק, רק על נכסי הבנק, כמו שהיא ע"פ דינא דמלכותא, דבזה אם הבנק הלוים, אין כאן אלא רבית דרבנן... והועיל בזה הרבה למעשה, היכא דאינו יודע בטיב עסקא'. להרחבה בנושא זה ראה בספר כת"ר ו, סי' ה.

[8] נזכר כבר בשו"ת המבי"ט, חלק א סי' רמד.

[9] הסבר למהותו של היתר העסקה והמנגנון שהוא פועל על פיו, וכן דוגמא להיתר עסקה שנוסח על ידי מכון כת"ר וקיבל את אישורו של נשיא המכון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, ניתן למצוא באתר מכון כת"ר www.keter.org.il.

[10] תגובה מפתיעה במיוחד קיבלנו מקרן ההשתלמות למורים של ארגון המורים. לפנייתנו לדרישה לקבל 'היתר עיסקא' שלהם, הם ענו כי אינם מחזיקים בהיתר, ובמקום לחתום על 'היתר עיסקא' שלחו לנו מסמך שעליו מתבקש לחתום מי שאינו מעוניין להיכשל באיסור ריבית, ובו הוא מתבקש לוותר על כל הריבית שמגיעה לו על פי תנאי הקרן, וכך בסוף תקופת החיסכון יקבל בדיוק את מה שהפקיד ולא יותר. (את הריבית המתקבלת מהשקעות שמשקיעה הקרן בכספו של החוסך תשמור הקרן לעצמה...). המכון פנה לידיד המכון, חבר הכנסת אורי אורבך, ובהתערבותו השתנה המצב, וכיום הקרן חתומה על 'היתר עיסקא' כדין.

[11] נכון לחודש אפריל 2012.

[12] מכון כת"ר מחזיק ב'היתרי עיסקא' נוספים של חברות קטנות יותר הנסחרות בבורסה. הרשימה נמצאת באתר מכון כת"ר. החברות המודגשות מרכיבות את מדד ת"א 25.

[13] חברות אלו מנפיקות אג"ח וככל הידוע אינן מחזיקות ב'היתר עיסקא'. רכישת אגרות חוב אלו עלולה להיות כרוכה באיסור ריבית.

[14] הכוונה ל'אג"ח סחירה', נכון לתאריך בדיקת הנתונים הנזכר לעיל.