שנת הלימודים האקדמית: מותר להיעזר בעבודה סמינריונית של חבר?

שנת הלימודים האקדמית: מותר להיעזר בעבודה סמינריונית של חבר?

שנת הלימודים האקדמית נפתחה ועמה עולה שאלת העתקת עבודות וקבלת סיוע מעבודות של חברים, תחום פרוץ במיוחד בשנים האחרונות. מה אומרת על כך ההלכה?

מתוך אתר כיפה | ז' חשוון תשע"ו

האם מותר להיעזר בעבודות אחרות לשם כתיבת עבודה סמינריונית? מהם הגבולות להיעזרות זו? האם העובדה שרבים מגישים עבודות בצורה כזו תורמת להכשרת העניין מבחינה הלכתית?

עשרות אלפי סטודנטים פותחים בימים אלו את שנת הלימודים, והשאלות הללו משחרות לפתחם. במאמר שפורסם בכתב העת אמונת עיתך של 'מכון התורה והארץ', מתייחס הרב אריאל בראלי ראש מכון 'משפט לעם', לסוגיה.

"הגשת עבודה שהאדם לא כתב בעצמו היא גנבת דעת, ופעמים שהיא אף יכולה להגיע לאיסור גזל ממש", מדגיש תחילה הרב בראלי. 

"ההשוואה פשוטה: מוכר המייפה מוצר, מציג מצג שווא ומטעה את הקונים לחשוב כי המוצר שהם קונים טוב ואיכותי יותר מכפי שהוא באמת, הרי הוא עובר על איסור גנבת דעת. כך גם המעתיק מבחן או מגיש עבודה שלא כתב בעצמו, מטעה את מי שמסתמך על התעודה שקיבל בגינה ובוחר בו לעבודה שאינו רשאי לעבוד בה".

"בדבר הטענה שממילא הדבר פרוץ ואף המרצים יודעים מכך ולכן אין זו גנבת דעת, אין הדבר כן", הוא כותב. "ראשית, ישנה הטעיה כלפי מי שסומך על התעודה שמקבלים בעקבות הגשת העבודות, ומפקיד בידי אדם עבודה שאינו זכאי לה. שנית, אף שהמרצים יודעים על עבודות פיקטיביות ומוכנים לקבל זאת, ברור שאין בסמכותם לעשות כך. עניין זה מסור להחלטתה הבלעדית של המועצה להשכלה גבוהה. בחוברת ההדרכה שמוציאה המועצה כתוב במפורש שעל העבודה הסמינריונית להיעשות באופן עצמאי:

עבודה סמינריונית היא עבודה עצמאית. זוהי עבודה מורכבת שבה הכותב נדרש להגדיר ולנסח בעיית מחקר... לברור את שיטת המחקר הנאותה... לבצע את המחקר הלכה למעשה, ולבסוף להגישה כמסמך כתוב. התהליך המורכב נועד לשמש אמת מידה להערכת יכולתו האינטלקטואלית של הכותב...".

הרב בראלי מציין כי גם מערכת האכיפה רואה זאת בחומרה, ובבג"ץ 3379/03, נקבע כי למדינה יש סמכות לשלול הטבות מאנשים שהשיגו את התואר האקדמי במרמה.

לצד זאת כותב הרב בראלי כי ניתן בתנאים מסויימים להיעזר בעבודות של אנשים אחרים, ובלבד שעיקר העבודה תיכתב בידי הסטודנט עצמו.

"נראה שניתן להיעזר בעבודות אחרות לשם איסוף מקורות ורעיונות, אך מבנה העבודה והאומר המרכזי שלה צריכים להיווצר רק על ידי כותב העבודה. ניתן לדמות את השימוש המותר בעבודות אחרות למושג ההלכתי 'פנים חדשות באו לכאן'. מושג זה מבטא שאפשר להרכיב ממקורות שונים דבר חדש. הרחיב בכך שו"ת התשב"ץ, (ח"ב סי' ד) בבואו להבדיל בין 'הרכבה מזגית' לבין 'הרכבה שכונית'. וזו לשונו:

ההרכבה המזגית לא נשאר במורכב צורה מצורת כל אחד מהנפרדים שהורכב זה המורכב מהם אלא יש לו צורה חדשה ופנים חדשות באו לכאן... וההרכבה השכונית אינה כן אלא ישאר המורכב מטבע הנפרדים שהורכב מהם בכל חלק מחלקיו... כל אחד עומד בעצמו ונשאר בו טבעו ומזגו".

לסיכום אומר הרב בראלי כי אסור לקחת עבודה שהכין אדם אחר, לעשות בה שינויים קטנים וחיצוניים ולהגישה, ויש בכך גנבת דעת. אולם ישנה אפשרות להיעזר בעבודות אחרות לשם איסוף מקורות וכדומה, אך האמירה המהותית של העבודה חייבת להיווצר על ידי כותב העבודה בעצמו.