תרבות החיים בארץ

תרבות החיים בארץ

אין זה סוד שאנו נמצאים כבר שנים במאבק תרבותי. התרבות מעצבת את החיים שלנו, קובעת סדרי יום, קובעת דפוסי התנהגות ולא פחות מכך קובעת שיח של מה חשוב ומה פחות ודבר זה נבנה כבר בגיל צעיר, מכאן מקומה של הספרות, ואולי הספרות הארץ הישראלית

מאמר מערכת | ג' אב תשע"ה

תרבות, כפי שתרגם אותה הרב צבי יהודה הכהן קוק במאמרו התרבות הישראלית היא חינוך, לא תרגום מילולי אלא תרגום ערכי, ענייני. התרבות מחנכת אותנו המון, בונה בנו את הרגש ולפעמים את השכל. המון דברים אנו למדים במשך החיים, אך הדברים האלו נכנסים או לא נכנסים במשבצת כזו או אחרת במח, ופעמים נשארים שם מנותקים מהחיים. התרבות חיה בנו, פועלת בנו, ובונה בנו דפוסים רבים. המאבק על התרבות ישן, העיסוק בתרבות אף הוא ישן, ואף רבים כיום מתעסקים בפיתוח תרבות מתוקנת, תרבות של קדושה. העם דורש תרבות, החינוך דורש תרבות טובה. את אותם הערכים שאדם לומד, כל מחנך יודע שצריך להכניס אותם עמוק, להפוך אותם להיות חלק מהאדם, ודבר זה קשור מאוד לתרבות, שהיא כלי חשוב לעניין.

אחת השאלות כבדות המשקל היא האם להיות צרכני תרבות או יצרני תרבות? וכיום אנו רואים תרבות רבה של ספרים שמתפתחת מתוך התפיסה שאנו יכולים ונדרשים ליצור תרבות מתאימה לנו, תרבות שאנו מאמינים בה ושמסוגלת לשרת אותנו נאמנה למה שאנו רוצים ולמה שאנו שואפים אליו.

ילד שגדל על אהבת הארץ, על אהבת המצוות התלויות בארץ, הדברים חודרים לתוכו ובונים בו אישיות שלמה יותר, בריאה יותר ומלאה חיים גדולים  - חיים בארץ ישראל.

ספר קטן, לילדים קטנים הוציא המכון, "גפן ענבים", ולדידי יש בכך בשורה גדולה, משהו שכל ספרנית מספריה תורנית ציונית ודאי כבר הרגישה את הצורך, והספר הזה הוא טיפה מן הים, אך נוגע בנקודה חשובה ומשמעותית – תורת הארץ לילדים, תורת הארץ בחיבור פשוט, בהמון רגש, בהמון טבע ובהמון קישור לה' יתברך. כן מצוות התלויות בארץ שהיו במשך שנים מנותקות מרוב רובו של עם ישראל שהיה בגלות ובה הדברים היו פחות אקטואליים, ואף היום רבים נרתעים מלעסוק בחלק זה של התורה, מקבלים בספר זה את המקום הנכון כל כך, את הבריאות הטובה והטהורה כל כך, המותאמת לילדים הטהורים והבריאים בנפשם.

ספר קטן, צבעוני, מלא דמויות שילדים קטנים אוהבים, ועם סיפור פשוט הקשור לעולמם של הילדים. כמה תמימות מתוקה, כמה חיים טבעיים לילדים שבגיל הזה, גיל הינקות כל כך אוהבים לשתות.

אז בספר הזה כיאות לספרי קטנטנים, העצים מביעים רגשות, בוכים ושמחים ואפילו מדברים, בו הקושי של שנות הערלה בא לידי ביטוי בפיתוח הגעגועים וברצון העז להיטיב לזולת. ואת הקושי הזה מפנה מחברת הספר לתפילה, ברכות ועוד. "על הגפן עברו זמנים קשים... אך הגפן לא הפסיקה להתפלל ולקוות שעל הפירות שלה עוד יברכו הרבה ברכות, שבעזרת ה' היא תגדל ותהיה חזקה וגדולה ושמפרותיה יסחטו יין לקידוש ולהבדלה".

והסיום המרגש כל כך, המלא עוד פן של חיים שלא תמיד אנו זוכרים, שלא תמיד אנו חיים אותו בכל ליבנו, העלייה לבית המקדש, קודש הילולים.

ליבי התמלא שמחה לראות עוד פרי הילולים של המכון, פרי שלא מיועד לרבנים ולחוקרים, אלא פרי לקטנטנים, לאימהות שיכולות להשתמש בו לעוד שעות של איכות עם הילדים הקטנטנים שכל כך זקוקים לחום ולאהבה, ויחד עם זאת להטמיע בהם את אותם הערכים שלנו הם פשוטים, ולילדים הם אויר לנשמה, מלאי חיים ומלאי רגש.

יהי רצון שספר זה יהיה ספתח לעוד המון ספרים מלאי תוכן וקדושה, אהבת הארץ ואהבת התורה, ואיתם נזכה לחנך את ילדינו לתורה ולמצוות, מתוך חיבור מלא את העם ואל הארץ, אל הקדושה ואל האהבה לה' יתברך.

מתוך הספר:

גפן 2גפן 3גפן קטן

*לרכישת הספר*