הילודה – התשובה ליום השואה העולמי.

הילודה – התשובה ליום השואה העולמי.

בין החוזרים מהמשלחת למחנות השואה, שנסעו כחלק מיום השואה העולמי, יצא חבר כנסת באמירה גדולה וחשובה, שהתשובה לכל מה שהיה במקום ההוא, היא ריבוי הילודה. בעיות נוספות נדמה שאפשר לפתור על ידי פתרון זה, אך האם הילודה היא רק בפתרונות לבעיות?

הרב יצחק גרינבלט | שבט תשע"ד

מפורסמת הגמרא האומרת ש:"אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף", ופרש רש"י שאוצר יש בעליונים, אוצר של נשמות ישראל, שעל ידי שהנשמות האלו ירדו לעולם יגמר התיקון וממילא יבוא בן דוד. דבר זה פותח לפנינו אידאל גדול, ככלי חשוב לקירוב הגאולה, הילודה. אך מעבר לכך חשוב לזכור שלא בעניינים סגוליים אנו עוסקים, אלא במצוות גדולות שהן מהמרכזיות בתורה.

כבר בספר החינוך מנה את במצווה הראשונה את מצוות פריה ורביה, והרחיב בביאור בטעמי המצווה כקיום העולם שבאותו ברא ה'. ורבים עסקו בבירור מימוש מצווה זו.

החל הדבר במצווה לשאת אשה, האם יש מצווה בדבר? וכבר נחלקו בכך גדולי עולם (הרמב"ם שיש מצווה והרא"ש שאין מצווה, ונראה שיסוד מחלוקתם הוא בדין הכשר מצווה אם הוא הדרך היחידה המותרת לפי ההלכה, אם הוא בגדר מצווה או לא כדמשמע ברא"ש בכתובות ולהלכה נפסק כרמב"ם ואכמ"ל) ולאחר מיכן במספר הילדים שמקיימים את המצווה (במחלוקת התנאים ובפסיקת ההלכה שמקיימים אותה על ידי בן ובת). בגיל הנשואין (כבר נאמר במשנה בן 18 לחופה, ובדיון בגמרא ולהלכה עד מתי מותר להתאחר בשל לימוד תורה כמפורט באבן העזר סימן א' בטור ובשו"ע באריכות), ולאחר הנשואין, בחיוב לפקוד את אשתו והאם מועילה מחילה (כפי שהאריך החלקת מחוקק בס"ק א' שם) ועוד.

בימנו אלו דברים אלו קיבלו דיונים נוספים. בעבר באופן טבעי, ריבוי המחלות והתנאים הקשים גרמו לפטירה רבה של ילדים, וקשיי היום יום גרמו שלא יהיו כל כך הרבה ילדים. כיום זוכים אנו בשל התפתחות הרפואה לריבוי של ילדים, והדבר העלה דיון גדול בשאלה שחוזרת שוב ושוב, מתי מותר להפסיק להוליד ילדים, בין הפסקה זמנית ובין מהחדילה בהולדת ילדים. מובן הדבר שפרטים רבים יש בהלכות אלו, ולכן על כך נאמר עשה לך רב, וחייב האדם למצוא לעצמו את הפוסק שיורה לו באופן אישי, מתוך בחינת המציאות מתי מותר לו ליטול אמצעי מניעה, ואם כן איזה, ומתי לא. (תחום זה משלב הן ידע הלכתי והן ידע רפואי, והתמחו בכך במכון פועה ועוד, אך כל רב מורה הלכה יש לו עיסוק בתחום, ואם לא יפנה את השאלה הלאה לרב הפוסק בנושאים האלו).

 מתוך דברי הבית שמואל מובן הדבר, שקשה יותר להתיר אמצעים אלו כאשר הזוג עדיין לא קיימו את מצוות פריה ורביה, אך בכל אופן דנו הפוסקים היתרים בתחומים אלו מסיבות שונות, כגון כדי למנוע חיים באיסור חמור יותר (גרש"ז אויירבך זצ"ל) וסיבות מיוחדות נוספות.

אף שאחר הגדרת קיום המצווה באופן הבסיסי שלה, יש ודאי חשיבות להרבות בילודה (מלבד העניין שהוזכר בתחילת הדברים, כתב הפתחי תשובה שם שיש מצווה של "לערב אל תנח ידך" שמשמע שהיא מצווה מדברי חכמים, ויש שרצו לומר שגם במצב זה החיוב הוא מהתורה, שהוא הפן הקיומי של מצוות פו"ר (פורט באוצר הפוסקים ח"א) כל עוד אין סיכון בדבר הן סיכון בריאותי והן סיכון נפשי (הרחיב על כך בספר אנצקלופדיה הלכתית רפואית ובסיכום קצר יותר בספר פניני הלכה).

כיום בחיינו במדינת ישראל, נדמה שהדבר מקבל משנה תוקף ומשנה חשיבות, בשל אידאלים ציבורים וכלל ישראליים, ואין ספק שהשקעה בעניין תתרום רבות לעם ישראל.

יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה שלמה ולביאת משיח בן דוד במהרה בימנו אמן.