וישימו עליו... מיסים...

וישימו עליו... מיסים...

אנו שומעים על גרעון הענק הקיים, והנה עומדות לנחות עלינו גזרות כלכליות חדשות, שכפי הנראה איש לא ינצל מהן. משפחות רבות בישראל מתמודדות יום יום על כלכלתן, והפגיעה עלולה להזיק להן מאוד, ואולי אף לשוברן. העלמת המס יכולה להיות פתרון, המוכר והקונה ירוויחו, אז למה לא?

הרב יצחק גרינבלט | סיון תשע"ג

אנו שומעים על המצב הכלכלי הלא פשוט של המדינה, על הגרעון הענק הקיים, והנה עומדות לנחות עלינו גזרות כלכליות חדשות, שכפי הנראה איש לא ינצל מהן. משפחות רבות בישראל מתמודדות יום יום על כלכלתן, והפגיעה עלולה להזיק להן מאוד, ואולי אף לשוברן.

 

פעמים שבמצבי לחץ מחפש האדם פתרונות שונים, ואף נוטה להתיר לעצמו דרכים שונות כדי להקל על פרנסתו. אחד מהדברים שאנו שומעים ונפגשים איתם במקומות שונים הם 'כפל מחירים'  של המוכרים. מוכר מציע  לקונה מחיר מסויים במידה וידרוש קבלה, ומחיר אחר ללא קבלה, מעין עיסקה בין המוכר לבין הקונה, המוכר לא ידווח על העלמת המס והקונה ירוויח מכך מחיר זול יותר. שני הצדדים ירוויחו אז למה לא?

 

האם יש חיוב לפי ההלכה לשלם מס?

ישנם כאלו שיגייסו לטובתם סוגיא מפורסמת במסכת סנהדרין, בה עוסקת הגמרא במוכס של המלך, שמותר להבריח ממנו את המכס. הגמרא באריכות, איזה מוכס מותר להעלים ממנו ואיזה מוכס אסור. המוכס שהתירה הגמרא הוא מוכס העומד מאליו, שאינו גובה למלך את המס אלא לעצמו, והמכס נלקח לעצמו שלא על פי זכות אמיתית, אך שליח של המלך לגבות את המיסים, מובן בגמרא שאסור להעלים ולהבריח.

הבסיס ההלכתי לכך הוא "דינא דמלכותא דינא". מתוקף דין זה גם נובע החיוב של האדם לשלם את המיסים, וכל המבריח עצמו מלשלם גוזל את מנת המלך. יש מהפוסקים שלמדו דין זה כיום ממקור אחר, מסמכותם של נציגי הציבור, (שבעת טובי העיר) לכפות על הציבור דברים שנועדים לצורך הציבור.

במקומות רבים ישמע האדם אימרה מפורסמת האומרת שבארץ ישראל, מול ממשלת ישראל מותר להעלים מיסים, הואיל וכתב הר"ן במסכת נדרים שדין זה של דינא דמלכותא דינא לא נאמר בארץ ישראל, אלא רק בחו"ל שכן כל הבסיס לדין זה הוא שאם לא ישלמו למלך יש לו זכות לגרש את האדם מהארץ שבשליטתו, אך ארץ ישראל שייכת לכל עם ישראל, וממילא אין למלך זכות זאת. אך האומר כן לא תמיד מודע לכך שראשונים רבים חלקו על דברי הר"ן האלו, ובכללם הרמב"ם, ובסופו של דבר השולחן ערוך (חו"מ סי' רסט ס"ו) פסק כרמב"ם ולא כדברי הר"ן. ומלבד זאת,  החת"ם סופר, כתב בתשובה (סימן מד) שאף לדעת הר"ן מיסים שהם נועדים לצורך המדינה ודאי שחייב האדם לשלם, וכל הפטור הוא רק בדברים למלך עצמו.

 

לכן, הברחת מס ודאי אסורה (כפי שהרחיבו הפוסקים בדורנו) ואף היה מי שפסק שאדם המעלים מס יש לו גדר של גזלן ואינו כשר לעדות.

חשוב לדעת, שישנם פוסקים (שו"ת ציץ אליעזר ושו"ת יחווה דעת) שפסקו בדין מעשר כספים, שהאדם יפריש רק מה שנשאר לו אחר כל הניקויים ואחר ההוצאות ההכרחיות, ויש אף מי (כך משמע משו"ת אגרות משה) להחשיב תשלומים מסויימים למדינה, כחלק מחיוב הצדקה של האדם.

כמובן שהגזרות הכלכליות חשוב שיחזקו עוד יותר את הרגישות של מי שיש להם לעזור לאחיהם, כפי שנאמר בגמרא "לכו והתפרנסו זה מזה", ומתוך רגישות וחשיבה על האחר, נעבור בעזרת ה' גם את הגזרות האלו.