ואהבת!

ואהבת!

באספה של מועצת הרבנות הראשית הוחלט להכניס מבחן נוסף במבחני הרבנות – בן אדם לחברו. אין ספק שנושאים אלו של בן אדם לחברו הם דברים חשובים הדורשים לימוד, אך האם הרבנים הם אלו שצריכים להתחזק בדבר?

הרב יצחק גרינבלט | טבת תשע"ה

דיונים גדולים עוררה החלטתה של מועצת הרבנות הראשית על הכנסת מבחן נוסף לרבנות. בעוד כל המבחנים שנערכים עד עתה לרבנים הם בנושא בין אדם למקום, כשרות, שבת ועוד, בן אדם לחברו נכנס למערכת אחרת.

בעוד המבחנים הרגילים כוללים הלכות מאוד מוגדרות, בחומר שנבחן עתה יש גם דברים שהם על ערך הדבר, בהלכות דעות לרמב"ם ובעניינים כלליים. אכן ברור הדבר שהרבנים יכולים להוות דוגמא אישית מופלאה בנושאי אהבת הזולת, ובנושאי בן אדם  לחברו, ואין ספק בכך. אלא שחיזוק כל דבר מתחיל מהראש. וכפי שכותב האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, שכאשר יתוקן הראש, כך יתוקן הכל. דבר זה אנו למדים מפרשת עגלה ערופה, מדבריהם של הזקנים שאומרים שידנו לא שפכו את הדם, שחיזוק של הזקנים יגרום לחיזוק של כל העם. העיסוק בדברים יגביר את המודעות ואת החשיבה על הדבר, וממילא גם באנשים הפשוטים הדבר יתחזק.

בפרט בימים אלו, שהבחירות מתקדמות, ואיש אל רעהו שולפים את להב לשונם, דברים אלו זקוקים לחיזוק, להזכיר שאחים אנו, ושמצוות ואהבת לרעך כמוך זכתה לאמירה גדולה של רבי עקיבא שממנו רוב התורה שבעל פה – שזהו כלל גדול בתורה.

דיבור על חשיבות הענין, לימוד שלו יתרום רבות, אך גם דברים מעשיים חשוב שיפותחו וילמדו. המשנה מלמדת אותנו שבין הדברים שאין להם שיעור יש גם את מצוות גמילות חסדים. אמנם מובן הדבר שלמצוות גמילות חסדים ישנם גדרים שונים בכל מצוה הקשורה למערכת הכללית של מצוות אלו. הרמב"ם בפירוש המשניות כתב שאף שחלק ממצוות בן אדם לחברו הן מצוות מדרבנן ולא מהתורה, בכל אופן יש בהן הגדרה מיוחדת שנובעת מכך שהן חלק מהעניין הכללי של ואהבת לריעך כמוך.

כבר התוספות יום טוב על המשנה בפאה מעיר על הדבר וכותב שודאי שבדברים הממוניים יש הגדרות במצוות של בן אדם לחברו, ודברי המשנה נאמרו על הדברים הכללים שאינם מתורגמים בממון.

אם נבחן את הדברים נראה שבכל מצוה ישנה הגדרה, כגון מצות צדקה, כבר אמרו חכמים שהמבזבז את יבזבז יותר מחומש ומידות שונות נאמרו במצוה הזו. הלכות מעשר כספים שזכו לאריכות גדולה בפוסקים (ספר מעשר כספים, וספרים נוספים בנושא, קונטרס בשו"ת ציץ אליעזר ועוד) ובדיון האם מעשר כספים הוא גדר בהלכות צדקה או גדר אחר האריכו המעיינים, אך ברור הדבר שיש בו ענין של חסד.

בשו"ת במראה הבזק נשאלה שאלה מקהילה בחו"ל על אדם מהקהילה שהתסבך בחובות האם יש חובה לעזור לו מעבר להגדרות הרגילות של צדקה, ושם נכתב: כיסוי חובותיו של אדם זה, איננו חלק ממצוות הצדקה המוטלת לקיימה, והינם בגדר "גמילות חסדים". ו"גדולה גמ"ח מן הצדקה", ונוהגת בין השאר גם בעשיר וגם בעני. וכל העושה חסד אפי' עם מי שאינו צריך, הקב"ה משלם לו שכרו, והוא ממצוות שאין להם שיעור ולמרות שיש מקום לומר שכיוון שהוא עצמו גרם לזה, להיכנס בחובות מרובים ע"י אורח חיים למעלה מיכולת הכנסתו ביושר, מ"מ כשהמדובר על החזרת חובו - באופן שעל ידי זה יוחזר הגזל לבעליו - נראה שמן הראוי לסייע בידו. אך מ"מ א"א לכוף את הציבור על כך, אלא כל אדם יעשה כראות עיניו. ואף הכספים שניתנים לו למחייתו ולמחיית בני משפחתו - אינם יכולים לשנות את ייעודם ולהעבירם לכיסוי חובותיו, אא"כ ברור שכל מי שייתן את הכסף לצדקה, מוכן לשינוי ייעודו של הכסף והעברתו לבעלי חובותיו.

אף במצוות של חסד שבגופו, כמו הלווית המת מצאנו הגדרות שונות, כמה אנשים צריכים ללוות את המת, כמפורט בשו"ע יו"ד הלכות לווית המת. ולוויה זו נקראת חסד של אמת, שאין האדם מצפה לתמורה בעבורה.

נושאים רבים יש לברר וללמוד במצוות של בן אדם לחברו, ואם אחר לימוד הרבנים את הנושא, נזכה שיתפתחו שיעורים קבועים במקומות רבים על נושאים אלו, על החיבור, הדברים יחלחלו יותר ויותר בצבור הרחב ונזכה לראות אחדות גדולה בעם ישראל, אחדות שבעזרת ה' תביא את הגאולה השלמה.