דרכי נתינת מעשר עני -חלק ה', סיכום

דרכי נתינת מעשר עני -חלק ה', סיכום

במסגרת מאמר זה, ננסה לסקור את הבעיות הקיימות בנתינת מעשר עני כיום, ולבחון את האפשרויות השונות להתמודד עם בעיות אלו.

הרב עזריאל אריאל | התורה והארץ ב'

 

ראשי פרקים:

       ז. סיכום

  1. תקציר הלכות נתינת המעשר
  2. סיכום דרכי הנתינה
  3. דוגמאות לחוזי הלוואה

* * *

 

ז. סיכום

הקדמה תקציר זה בא לסכם את הלכות נתינת מעשר העני בדרכים שונות, כפי שנתבררו במאמר. דרכי הנתינה תתחלקנה לפי רמות שונות של קשר בין העני לבין החקלאי. כמו כן נפרט את הדרכים השונות לקביעת ערך המעשר ולהקלת הנטל הכלכלי מעל החקלאי. הדרכים המיועדות לשעת הדחק מודפסות בכתב קטן.

  1. תקציר הלכות נתינת מעשר עני:

       א.הפרשה ונתינה

  1. המפריש מעשרות ואינו נותן אותם לעניים, יצא ידי חובתו, בדיעבד.
  1. אין לברך על נתינת מעשר עני
  2. מעשר עני, הנמצא בשדה, יש לתת לעני שבא לשם ראשון
  3. מעשר עני, הנמצא בבית, מותר לבעל הבית לתת למי שירצה
  4. אם הפירות משתמרים בשדה, מותר להשאירם שם, עד שיבואו העניים לקחתם.
  1. אם הפירות אינם משתמרים בשדה, חובה להביאם אל העני. וכך יש לנהוג כיום.
  1. אם הפירות אינם משתמרים, ואין דרך להביאם לעניים, יש להעריך את מחירם, ולחלק את הכסף לעניים.
  1. בשעת הדחק, ניתן לסמוך על הפוסקים המתירים לתת את דמי המעשר במקום המעשר עצמו, אם העני מסכים לכך מראש.

       ב. החייבים והפטורים מנתינה

       1.במצב של ספק בחיוב ההפרשה, אין חובה לתת את המעשר לעני, וה"ה למצב של ספק ספיקא לחומרא.

  1. הקונה פירות, שיש ספק אם הם מעושרים כבר, פטור מנתינת המעשר לעני.
  1. באיזורים שנכבשו ע"י עולי מצרים ולא ע"י עולי בבל, אין חובה לתת את המעשר לעני, וה"ה לאיזורים שיש ספק אם נכבשו ע"י עו"ב.
  1. בדגן, יין ושמן, יש לתת את המעשר לעני גם באיזורים אלה
  2. פירות ודגנים שיש לגביהם ספק אם חייבים במעשר שני או עני, חייבים בשני המעשרות: פודים את המעשר השני ונותנים אותו לעני.
  1. ירקות שקיים לגביהם ספק כזה - פטורים מנתינה
  2. הדרים שחנטו או נלקטו בשנת מעשר עני, חייבים בנתינת המעשר מספק.
  1. עני חייב לתת את מעשר העני שברשותו לעני אחר. חובה זו חלה על מי שמחזיק את הפירות המתוקנים ברשותו בשעת הנתינה.
  1. אדם המפריש מעשר עני, יכול להפקיר את כל נכסיו לאחר ההפרשה, ולזכות במעשר לעצמו. דרך זו אינה מומלצת, מפני שהיא הערמה יתרה, ובגלל הקשיים המעשיים שבביצוע ההפקר באופן אמיתי.

       ג. הקנאת המעשר

  1. אפשר להקנות את המעשר לעני בהגבהה או באגב.
  2. בשעת הדחק ניתן להשתמש בקנין חליפין
  3. לקנין חצר לכתחילה יש צורך בחצר המשתמרת לדעתו של הקונה ובשעת הצורך די בחצר המשתמרת לדעת המקנה.
  1. לצורך קנין חצר אפשר להקנות מראש לעני את מקום המעשר הקנין יחול לאחר הפרשת המעשר.
  1. ניתן גם להקנות מראש את השדה ל-9 מן היבול, ולסכם עם העני שחלק זה יופרש כמעשר עני וינתן לו.
  1. כשם שיש מושג של "מכירי כהונה", כך יש גם מושג של "מכירי עניים", כאשר אדם נותן את כל המעשר שברשותו לעני קבוע.
  1. יש דין "מכירי עניים" גם למוסד צדקה, המטפל בעניים קבועים
  2. הרוצה לבחור מי שיהיה "מכירי עני", צריך לזכות לו מעשר עני שלש פעמים רצופות.
  1. בשעת הצורך, די בהתחייבות בפני העני, שיהיה רגיל לתת לו את כל מעשר העני שיהיה ברשותו.
  1. אי אפשר להחליף את ה"מכיר", כל זמן שהוא עדיין עני

  11.יש לתת לאותו "מכיר" את כל מעשר העני. חובה זו אינה חלה על כספי צדקה.

  1. אין לסמוך על הדעה האומרת: "עשו את שאינו זוכה כזוכה"
  2. מפריש מעשרות, שהוא עצמו גבאי צדקה, אינו זקוק למעשה קנין.

       ד. המלוה את העני

  1. העני יכול למכור את המעשר בחזרה למפריש.
  2. ?לשם כך אפשר לתת לעני הלוואה מראש על ערכו הצפוי של המעשר, ולפרוע אותה מן המעשר.
  1. הסדר זה הוא תקנת חכמים, ואינו מועיל מעיקר הדין
  2. אפשר לעשות סידור כזה, גם להלוואה שהמפריש כבר נתן לעני מזמן.
  1. מותר לבעל חובו של העני לקחת מעשר עני מ"מכירו" של אותו עני, ולפרוע את החוב, אם העני מסכים לכך.
  1. העני חייב לפרוע את חובו רק מן המעשר שיקבל מהמלוה, אלא אם כן נוח לו לפרוע את ההלוואה במזומן ולקחת את הפירות לעצמו.
  1. אם העני נפטר או מתעשר לפני הפרשת המעשר, המלווה מפסיד את חובו. כן מפסיד המלוה במקרה בו לא יהיה לו יבול בכמות ובמחיר שציפה.
  1. ההלוואה ניתנת עפ"י הערכה של היבול והמחירים, כאשר שני הצדדים מסכימים לספוג את כל השינויים שיהיו בין זמן ההלוואה לזמן ההפרשה.
  1. בשעת הדחק אפשר לשנות את תנאי ההלוואה המופיעים בגמרא. אך אי אפשר להסתמך על הסדר זה, כאשר משלמים לעני פחות מהמגיע לו תמורת הפירות.

       ה. קביעת מחיר המעשר

       מחיר המעשר למהדרין:

  1. החקלאי יקבע את ערך המעשר לפי המחיר שהוא מקבל מן הסיטונאי.
  1. הצרכן יקבע את ערך המעשר לפי מחירו הקימעונאי. דרכי הוזלה המותרות מעיקר הדין:
  1. להפריש פירות מסוג ב', שהלכתית הם מוגדרים כ"יפים".
  2. כל הוצאות הטיפול בפירות לאחר ההפרשה הן על חשבון העני
  3. לחשב את ערך המעשר לפי שוויים של הפירות לעני. בדרך כלל, יעדיף העני לקבל סכום נמוך במזומן, ובלבד שלא יצטרך לטרוח וליטול סיכונים בשיווק עצמאי. במקרים רבים מגיע המחיר לכ-10 מן המחיר שמקבל החקלאי מן הסיטונאי.
  1. בהלוואה מראש מותר לגבות ריבית גבוהה, במידה בה הדבר כדאי לעני תמורת הקדמת המעות.
  1. מותר אף לבחור עני, שאפשרויותיו מצומצמות והוא זקוק לכסף בדחיפות, כדי להגיע לחישוב זול.

    דרכי הוזלה לשעת הדחק:

  1. להפריש פירות סוג ב', אף אם זו הפרשה מן הרע על היפה.
  2. לתת את המעשר לבנו הגדול הלומד בישיבה וכדו'
  3. לתת את המעשר לעני, ולקנות אותו בחזרה במחיר סימלי
  4. לקזז את דמי המעשר ממעשר כספים
  5. שני עניים יכולים לתת את מעשר העני שלהם זה לזה
  6. ?להפקיר את נכסיו כולל הפירות המתוקנים, ולזכות במעשר.

       דרכי הוזלה, האסורות עפ"י ההלכה:

  1. לשלם מיסים מדמי המעשר (גם אם הם מופנים לצרכי צדקה).
  2. לפרנס את ילדיו הקטנים מדמי המעשר
  3. ?לקבוע מחיר זול ע"י איום על העני, שאם לא יסכים למחיר זה, יתן את המעשר לעני אחר.
  1. לשלם מחיר סימלי בהסכמת העני, ולתת אותו בהלוואה מראש.

       ו. מקבל המעשר

  1. עני הוא כל מי שאין לו מקורות מחיה, המספיקים לצרכיו המינימאליים.
  1. אסור לבעל הבית לפרוע את חובו למטרות צדקה ממעשר עני
  2. אין לשלם מיסים ממעשר עני, למרות שחלק מהם מופנה לצדקה
  3. מותר לאדם לפרנס את אביו ממעשר עני, אם אין לו ממה לפרנסו
  4. מותר לאדם לפרנס את בניו ובנותיו הגדולים (מעל גיל 81) ממעשר עני.
  1. אסור לאדם לזון את ילדיו הקטנים או ללמדם תורה ממעשר עני, אבל לדברים שאינו חייב להם - מותר.
  1. באופן עקרוני אפשר לתת מעשר עני לילד קטן
  2. בניו של אדם הסמוכים על שלחנו יכולים לקבל מעשר עני מאביהם - אבל לא מאדם אחר.
  1. בניו של אדם הסמוכים על שלחנו - דינם כעניים. אשתו של אדם, המתפרנסת ממנו - נחשבת לעשירה.
  1. תלמיד ישיבה, שפרנסתו על הוריו ועל הישיבה, נחשב לעני
  2. מקבלי קיצבת ביטוח לאומי - דינם כעשירים, אם הקיצבה מספיקה למחייתם.
  1. שני עניים יכולים לתת את מעשר העני שלהם זה לזה, ללא קיזוז הדדי, ומבלי שנתינה אחת מותנה בחברתה.
  1. דרכי הנתינה למעשה

    אם העני נמצא ליד החקלאי בשעת הנתינה, יש לנהוג כך:

  1. להקנות לו את המעשר ע"י קנין חצר (כאשר העני שומר על הפירות), קנין "אגב" או הגבהה.
  1. לקבוע את המחיר בהסכמה הדדית לקנות את המעשר מן העני בחזרה באמצעות מעשה קנין נוסף. אם העני אינו נוכח במקום, אבל ניתן ליצור איתו קשר, יש לנהוג כך:
  1. לזכות לו את המעשר ע"י אדם אחר בקנין חצר, קנין אגב או הגבהה, ובשעת הדחק - בחליפין.
  1. ליצור קשר עם העני לקביעת המחיר ולקבלת הסכמתו למכירת המעשר.
  1. לקנות את המעשר בחזרה באמצעות מעשה קנין נוסף.

       אם יש קשר עם העני רק לפני ההפרשה, יש לנהוג כך:

  1. להעריך את כמות היבול הצפויה בשטח
  2. לקבוע את מחיר המעשר בהסכמת העני
  3. לתת לעני הלוואה בסכום שהוסכם עליו. ניתן למסור לו שיק שתאריך פרעונו יהיה מספר ימים לפני הקטיף.
  1. לחתום עם העני על חוזה ההלוואה המצורף (ראה חוזה מס' 1, 3).
  1. להתחייב בפני העני, שיתן לו באופן קבוע את כל מעשר העני שיהיה לו, ודינו יהיה כ"מכירי עניים". בשעת ההפרשה, יחולו כל הקניינים הדרושים באופן אוטומאטי.

       אפשרויות נוספות C0_ (מבלי להסתמך על דין "מכירי עניים"):

       להקנות את המעשר לעני באמצעות קנין חצר מראש:

  1. לבטל את הסעיף בחוזה ההלוואה, המגדיר את הלווה כ"מכירי עניים", ובמקומו לציין את סדרי השכרת הקרקע (ראה חוזה מס' 2).
  1. לדאוג לשמירת המעשר בשעת ההפרשה. להקנות את השטח ל-9 מן היבול:
  1. במקום סעיף "מכירי עניים" לציין בחוזה ההלוואה את שותפות העני בקרקע לפירותיה.
  1. העני יביע את הסכמתו לכך, שהחלק שיקבל יופרש כמעשר עני המעשר לא צריך להיות שמור עבור העני.

       אם אין כל אפשרות ליצור קשר עם העני, ניתן לנהוג כך:

    * אם הפירות הולכים לאיבוד, דרך זו היא לכתחילה:

  1. לחשב את מחיר המעשר לפי ערכו בשוק
  2. לשלוח את הסכום הזה לעניים בהסתמך על סברת "מה לי הן מה לי דמיהן".

* * *

 

  1. דוגמאות לחוזי הלוואה
    א. לחקלאי - בהסתמך על "מכירי עניים"
    פרטי הגידולים:__________________________________

! שם הגידול ! יבול משוער ! פדיון משוער ! מועד קטיף !  

!____________!______________!______________!_____________!  

!____________!______________!______________!_____________!  

!  

ערך מעשר עני משוער: ____________________________!  

מחיר מעשר עני בפועל:____________________________!  

הסכם,  

בין: ____________________________, להלן: המלוה.  

לבין:_____________________________ להלן: הלווה.  

הלווה מאשר את קבלת ההלוואה בסך __________________ש"ח, שניתנה לתאריך _________, ומתחייב לפרוע אותה בתנאים שיקבעו להלן:  

  1. פירעון ההלוואה יוכל להיות מפירות "מעשר עני", שיגיעו מהמלוה ללווה מגידול זה.
  1. מחיר הפירות, לצורך חוזה זה, יהיה _____ ממחירם לסיטונאי (ברוטו).
  1. המלוה מתחייב לתת באופן קבוע את כל מעשר העני שיהיה ברשותו, רק ללווה, ולא לאף אדם או מוסד אחר, ודינו יהיה כ" מכירי עניים". התחייבות זו לא תחול על כספי צדקה!
  2. הלוואה זו תהיה כפופה לתקנות חז"ל המפורטות בגמרא (גיטין דף ל'). לכן הלווה יהיה רשאי, אם ירצה, לפרוע את החוב במזומן.
  1. חוזה זה יכנס לתוקף עם פרעון השיק בבנק.

על החתום: המלוה: ______ הלווה: __________ תאריך: __________

ב. לחקלאי - בקנין חצר מראש (נוסח ההסכם הוא כמו בחוזה הקודם. רק יש להחליף את סעיף 3 בהסכם).

  1. המלוה מקנה ללווה בזאת את הקרקע עליה יהיה המעשר מונח. הקנין יחול בכל פעם, מיד לאחר תום הפרשת המעשרות, ויימשך שעה אחת. הלווה יוכל להשתמש בקרקע זו בשביל לקנות את המעשר בקנין חצר.

ג. לחקלאי - בקנין השדה לפירותיו (גם כאן יש להחליף את סעיף 3 בהסכם, כדלקמן). 3. המלוה מוסר בזאת ללווה את הבעלות על השדה ל-9

מן הפירות. הקנין יהיה בתוקף עד לתאריך _________________ הלווה יזכה באותם פירות שיופרשו כמעשר עני במשך תקופה זו. הלווה מביע את הסכמתו להפרשת פירותיו כמעשר עני בעד כל היבול שיהיה בשדה.

ד. לצרכן, בהסתמך על "מכירי עניים" הסכם, בין: ____________________________________ להלן: המלוה.

לבין: __________________________________ להלן: הלווה.

הלווה מאשר את קבלת ההלוואה בסך ___________ ש"ח, ומתחייב לפרוע אותה בתנאים שיקבעו להלן: 1. פירעון ההלוואה יוכל להיות מפירות "מעשר עני", שיגיעו מהמלוה ללווה במשך השנה.

  1. מחיר הפירות, לצורך חוזה זה, יהיה _)1_)1_)1_)1 ש"ח לק"ג.
  1. תנאי ההלוואה יהיו עפ"י תקנות חז"ל המפורשות בגמרא (גיטין דף ל'). לכן יוכל הלווה, אם ירצה, לפרוע את החוב במזומן ולקחת את המעשר עצמו.
  1. המלוה מתחייב לתת את כל מעשר העני שיהיה ברשותו, רק ללווה זה, שהוא "מכירי עני", ולא לאף אדם או מוסד אחר. התחייבות זו אינה כוללת כספי צדקה.
  1. חוזה זה יכנס לתוקף עם פרעון השיק בבנק.

על החתום: המלוה: _________ הלווה: _________ תאריך: ________

 

 למעבר לחלק ד'