הפרשת תרומות ומעשרות מתפוחי אדמה במפעל אריזה

הפרשת תרומות ומעשרות מתפוחי אדמה במפעל אריזה

'אין מפרישים מיבול שדרגתו נמוכה על יבול שדרגתו גבוהה' לשם כך יש צורך להגדיר בכל ירק איזה חלק יוגדר כמעשר ראשון ואיזה כמעשר שני. בתפו"א שהפקעות נאכלות מה הדין ומהיכן צריך לעשר.

מכון התורה והארץ | סיוון תשע"ו

אחת הבעיות המרכזיות בהפרשת תרומות ומעשרות במפעלים היא תערובת של יבולים מאזורי גידול שונים, כשפעמים רבות מעמדם ההלכתי של כל אחת מהשדות הוא שונה. ישנם יבולים המגיעים משדות שמצויים באזור אותו כבשו עולי בבל שדרגת חיובם היא גבוהה, וישנם יבולים המגיעים משדות המצויים מאזור אותו כבשו עולי מצרים בלבד, שדרגת חיובם היא נמוכה יותר. במצב כזה קיימת בעיה להפריש תרומות ומעשרות עפ"י הנוסח הרגיל, שכיוון שלאחר שנוצרה תערובת של כל היבולים יחד אנו עלולים להפריש תרומות ומעשרות מיבול שדרגתו נמוכה על יבול שדרגתו גבוהה יותר. ודבר זה אסור לעשותו בדומה להלכה שאסור להפריש תרומות ומעשרות מפטור על החיוב, כגון מפירות שפטורים מהפרשה כגון פירות הפקר על פירות שגדלו בחצרו של אדם שהם חייבים בהפרשה.
בכדי לפתור בעיה זו נקבע תחילה שאת היבול שמיועד לתרומה גדולה ותרומת מעשר, מבודדים מראש מהתוצרת שראויה לאכילה אך אינה משווקת מטעמים מסחריים, ודווקא מתוצרת כזו המגיעה מאזורי גידול שדרגת החיוב שלהם גבוהה ביותר (עולי-בבל). אך פתרון זה קיים רק בתרומה ותרומת מעשר כי אותם ניתן בימינו להפריש מהחיוב על הפטור כיוון שהתרומות אסורות באכילה לכוהנים בהיותם טמאים. אך פתרון זה אינו אפשרי בשאר המעשרות כי הם נאכלים בסופו של דבר.
בכדי לפתור את הבעיה של הפרשת שאר המעשרות, נתחבר על ידי רבני המכון נוסח הפרשה מיוחד למקרים אלו ובו קיים פירוט נוסף יותר מנוסח הפרשה רגיל.
עפ"י הנוסח המיוחד קריאת שם מעשר ראשון ומעשר שני או מעשר עני מתבצעות על כל ירק בפני עצמו, כשבאופן זה ניתן לומר בוודאות שגם בהם אין הפרשה מהפטור על החיוב. כמובן שאם אנו רוצים שקריאת מעשר ראשון ומעשר שני יהיו בכל ירק על עצמו, צריך לציין להם מקום מוגדר בכל ירק, כשברוב הירקות הדבר פשוט. כי ברוב הירקות החלק הנאכל הוא החלק שמעל פני הקרקע ולכן כולם יודעים לזהות מהו החלק שהיה קרוב לשורש ומה החלק שהיה רחוק מהשורשים. אולם התעוררה בעיה בירקות מסוימים בהם החלק הנאכל הוא הפקעת, כגון תפוחי אדמה, בירקות אלו החלק הקרוב לשורש או הרחוק מהשורש אינו ברור דיו. אולם לאחר בדיקה שנעשתה על ידי אגרונום המכון עלה כי גם בתפוח האדמה ניתן להגדיר מקום זה. כיוון שתפוח האדמה גדל באופן קבוע בצורה אנכית, כשהחיבור לשורש נמצא תמיד בחלקו העליון של תפוח האדמה וניתן לזהות בקצהו העליון כעין שקערורית שממנה יוצא קצה השורש.
לאור זאת ניתן לומר גם במפעלי אריזה של תפוחי האדמה את נוסח ההפרשה הנ"ל ובה נקבע שההפרשה של מעשר ראשון תחול בצד הקרוב לשורש, ומעשר שני יחול על הצד שרחוק מהשורש. בהפרשה זו המעשר ראשון והמעשר שני יתקנו כל תפוח אדמה בפני עצמו, על מנת שלא נפריש מן הפטור על החיוב.