קיום אילן שהורכב כלאיים

קיום אילן שהורכב כלאיים

השו"ע פוסק שבכלאי אילן יש איסור קיום, אמנם רבים הם החולקים וטעמם, היות וכלאי אילן הוקשו להרבעת בהמה. וכשם ששם האיסור הוא רק על הפעולה, ואילו התוצאה מותרת בקיום ובהנאה - כן גם בכלאי אילן.

הרה"ג דוב ליאור | טבת תשע"ד

בשו"ע (יו"ד סי' רצה סעי' ז) פוסק המחבר שבכלאי אילן יש איסור קיום. מקורו מדברי הרא"ש בהלכות כלאיים (סי' ג). אולם הדבר אינו פשוט לדעת שאר הפוסקים: שיטת הריטב"א (קידושין לט ע"א) היא שאין שום איסור בקיום כלאי אילן[1]. וכן סובר הרדב"ז (ללשונות הרמב"ם סי' ר) בדעת הרמב"ם. וכן דייק במשפט כהן (סימן כ) מלשון הרמב"ם. עי"ש. כמו כן דעת הכל-בו (הלכות כלאיים סי' צא) והאורחות חיים (ח"ב הלכות כלאיים) היא, שאין שום איסור בקיום כלאי אילן. וטעמם, היות וכלאי אילן הוקשו להרבעת בהמה. וכשם ששם האיסור הוא רק על הפעולה, ואילו התוצאה מותרת בקיום ובהנאה - כן גם בכלאי אילן האיסור הוא רק על פעולת ההרכבה, והתוצאה מותרת בהנאה ובקיום.

            מרן הרב זצ"ל (משפט כהן סי' כ) מבאר יותר. היות ולדעת הרמב"ם אין איסור לזרוע זרעי אילן עם זרעוני גינה ביחד, אלא אך ורק פעולת ההרכבה אסורה - נמצינו למדים שהאיסור הוא רק בפעולה המיוחדת של החדרת הייחור לתוך הכנה. לפי"ז הקיום דומה לפעולת הזריעה (באילנות), ולכן הוא מותר.

            החתם סופר (ח"ו סי' כה), כשדן לענין קיום כלאי אילן - כתב וז"ל:

וזאת לדעת דאילן המורכב דאסור לקיימו - היינו כל זמן שלא נתאחו והיו לאחד. אבל בשכבר נתאחדו והיו לאחד באופן שאין בהרכבה שום היכר - שוב אין בהם איסור קיום, וזה פשוט. עכ"ל.

וכן פסק ערוך השלחן (יו"ד סי' רצה בסופו), שאף לדעת הרא"ש אין איסור קיום לאחר שההרכבה נקלטה בגזע.

            ודומה שמקרה דידן דומה להאמור לעיל, ובמקרים כגון אלה, מרן הרב זצ"ל סמך בשעת הדחק על הפוסקים שמתירים לקיים.

על כך, יש להוסיף שיתכן שיש בנד"ד איסור דאורייתא בקציצת אילן מאכל. לכן, אפילו נימא דיש מחלוקת בדבר - שב ואל תעשה עדיף.

ובנוסף, השקיית האילן וניכוש העשבים אינם קיום דאורייתא לכמה פוסקים[2]. נמצא שהמחלוקת היא באיסור דרבנן, ויש מקום בהפסד גדול לנטות להקל.

 



* את המכתב הנ"ל קיבלנו מאת הרה"ג דוב ליאור שליט"א. תשובה זו נכתבה על ידו בחודש מנחם אב תשכ"ז, בהיותו רב בכפר הרא"ה. עריכה והערות: הרב יהודה הלוי עמיחי.

[1] בענין שיטת הריטב"א, עיין בשאילת דוד (סי' יא אות ד) שהסביר שאין כל איסור בקיום כלאי אילן. ואילו הדברי חיים (ח"א יו"ד סי' ס) והמהרש"ם (ח"א סי' קעט) הסבירו שלדעת הריטב"א יש איסור מדרבנן לקיים כלאי אילן. ועי' חוקות שדה (תלמי שדה ס"ק יב).

[2] עי' כס"מ (הל' שבת פ"ח ה"ב, כלאים פ"א ה"א), חוקות שדה (להגרח"ז גרוסברג, סי' א, תלמי שדה ס"ק ב). ועי' חזו"א (כלאים סי' ב ס"ק ט).