הרכבה בעצי קקטוס

הרכבה בעצי קקטוס

האם מותר להרכיב עצי קקטוס כאשר הכנה יש בה פירות אולם אין רגילות לאכלם (בודאי לא ניטע לשם הפירות) ואילו הרוכב אין בו פירות כלל? הצמח כולו ניטע לנוי בבית. ההרכבה נעשית בעציצים בבית.

הרב יהודה הלוי עמיחי | טבת תשע"ד

א. הרכבת סרק ומאכל

לעניין הרכבות בעצים כתב הירושלמי (פ"א ה"ז) שאסור להרכיב סרק על עץ מאכל ועץ מאכל על עץ סרק, מכיוון שנאמר את חוקותי תשמורו. דין זה הובא על ידי הראשונים (ר"ש, רא"ש) ונראה שאיסורו מדין תורה. אולם הרמב"ם (פ"א ה"ה) כשמביא את הלכות הרכבת אילנות השמיטו (עיין חוקות הארץ פ"א ה"ה אות ד הערה 14). יש מפרשים שלדעת הרמב"ם אין איסור כלל בהרכבת סרק ומאכל ויש מי שאומר שיש איסור דרבנן בלבד. השו"ע (סי' רצה ס"ג) כתב שיש איסור להרכיב סרק ומאכל אולם לא כתב אם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן.

 

ב. הכנה כעץ מאכל

השאלה העומדת בפנינו האם יש כאן מאכל וסרק שהרי העליון (הרוכב) הוא סרק גמור שהרי אין לו פירות, ואילו התחתון (הכנה) יש לו פירות אלא שאין רגילות לאכלם, ונשאלת השאלה האם דין הכנה כאילן מאכל.  

בספר התעוררות לתשובה (סי' צו) נשאל האם מותר להרכיב אילני סרק עם אילן שושנים וכתב שכיון ושושנה הרי זה מאכל (לעניין שביעית) לכן אין להתיר הרכבתו.

אלא שיש לדחות שוורד ושושנה נאכלים ככבוש לבני אדם וא"כ יש בהם גדר מאכל (כמבואר לענין שביעית) אולם בנידון דידן הרי אין אנשים אוכלים את פירות כנת הקקטוס כלל, ושמא כיוון שאין רגילות לאכלם למרות שיש אפשרות לאכול אין זה עץ מאכל. אולם נראה שכל הראוי למאכל למרות שאין אנשים רגילים לאכלו יש בו דין כלאים שהרי לעניין כלאי זרעים הרמב"ם (פ"א ה"ד) התיר רק עשבים המרים שעשויים לרפואה, ומשמע שאם לא היו מרים אלא סתם עשבים שאין רגילות לאכלם היה אסור והיו מוגדרים כצמחי מאכל, א"כ גם לעניין אילן סרק אין להגדיר כסרק אלא מי שאין בו פירות או שלא ראויים לאכילה, אבל אם יש בו פירות אלא שאין רגילות לאכלם שמא הם עץ מאכל.  עוד יש להוסיף את דברי הרדב"ז (ח"ו סי' ב"א רנג) שכתב:

"שאלת על מי שיש לו גנה קטנה בא"י וזורע בה מיני זרעים ואינו מכוון בהם לאכילה כלל אלא למראית העין אם מותר לזרוע אותה כלאים:

תשובה לא מצאתי מקום לשאלה זו וכי באכילה תליא מילתא והלא מי שזרע כלאים אע"פ שעבר מותר לו לאכלן כי אין האיסור תלוי אלא בזריעה או המקיים אותו וכיון שהדבר תלוי בזריעה מה לי שיזרע לאכילה או למראית העין. ותו מי שרואה אותם כלום יודע אם הם לאכילה או למראית העין ואם עבר וזרען עבר על שדך לא תזרע כלאים ואסור לקיימן אבל אינו לוקה והרוצה לעשות כן יזרע מיני דשאים שאינם מאכל אדם אע"פ שכתב רבינו אבל עשבים המרים וכיוצא בהם מן העיקרין שאינם ראויים אלא לרפואה לאו דוקא מרים אלא אע"ג שאינם מרים מותר כיון שאינם ראויים למאכל אדם ומה לי אם זרען לרפואה ומה לי אם זרען ליהנות בראייתן ואפשר דכ"ש הוא דאם זרען לרפואה דסוף סוף למאכל אדם זרע להו מותר כ"ש אם זרען ליהנות מראייתן וזה ברור אצלי".

מדבריו עולה שכל הראוי למאכל אדם אפילו שאין רגילות לאכלו, והוא לא נוטעו לאכילה חשיב מאכל ויש בו איסור כלאים, וא"כ גם בנידון דידן למרות שאין רגילות לאכול את פרי כנת הקקטוס אם הוא ראוי למאכל יש להגדירו כעץ מאכל האסור להרכיב עליו אילן סרק, כפי מה שפסק השו"ע שאסור להרכיב סרק על מאכל.

מאידך אפשר לומר שכיוון ויש ספק האם פרי הכנה הוא נחשב כמאכל או לא, ולדעת הרמב"ם הרכבת סרק ואילן הוי רק איסור דרבנן, א"כ יש מקום להקל בספק דרבנן.

 

ג. מין במינו

לדעת השו"ע (לעיל אות א) שאנו אוסרים עץ סרק על עץ מאכל, נחלקו האחרונים האם האיסור הוא גם במין במינו, דהיינו באותו המין יש עץ סרק ועץ מאכל האם נאסר באכילה או לא. במשפט כהן (סי' כד אות ד עמ' מז) כתב שבאותו המין אין איסור להרכיב מאכל ושאינו מאכל והביא ראיה מירושלמי (סוטה פ"ח), וכן כתב החזו"א (סי' ב ס"ק יח ד"ה והא) והביא ראיה מהגמ' (פסחים נו ע"א). מוכח שלדעתם מותר סרק על גבי פרי כשהוא מין במינו (עיין חוקות שדה פ"א ה"ה הערה 16). א"כ בנידון דידן  אם הקקטוסים מאותו המין הרי שיש להקל. הגדרת המינים כאן צריכה להיות לפי העלים וצורת העץ שהרי אין כאן פירות להשוואה. הרמב"ם (פ"ג ה"ד- ה"ו)  מגדיר מין על פי טעם, צורת העלים והפרי. בנידון דידן אם העלים וצורת העץ דומים אפשר להגדירם כמין אחד למרות שהכנה יש פירות ולרוכב אין.

 

ד. סרק על גבי סרק

עוד יש להוסיף שאפילו אם נגדיר את הכנה לא כעץ פרי (לעיל אות ב) עדיין יש לעיין מה דין הרכבת סרק על סרק.  הראשונים (ר"ש, רא"ש פ"א מ"ז, לעיל אות א) הביאו שתי גירסאות האם לדעת הירושלמי סרק על גבי סרק מותר או לא. רוב הראשונים הכריעו שמותר סרק על סרק אולם יש שכתבו שכיוון ויש גירסא בירושלמי שסרק על גבי סרק אסור יש להחמיר בכך, וכן נקט הב"י סי' רצה, והובא  הדעות בחוקות שדה (פ"א ה"ה הערה 20). החת"ס (יו"ד סי' רצא) והתעוררות תשובה (סי' צו) כתבו ששומר נפשו ירחק מהרכבות אלו. משמע א"כ שאפילו שיש מקום להתיר הלכתית בהרכבת סרק על סרק, אבל לכתחילה אין לעשות גם הרכבות כאלו. ברור שחומרא זו היא כאשר מיני הסרק הם שונים אולם אם הם אותו המין נראה על פי מה שכתבנו (לעיל אות ג) שאין בו איסור הרכבה כלל, וא"כ בודאי מותר מין על מינו בסרק.

 

ה. סיכום:

1. אם צורת העלים והעץ של הכנה והרוכב קרובים זה לזה יש להתיר להרכיב אפילו שהכנה עושה פירות ואילו הרוכב איננו עושה פרי.

2. אם צורת העלים והעץ של הכנה והרוכב שונים זה מזה, ויש לכנה פירות שאין רגילים לאכלה והרוכב הוא סרק - יש לכתחילה להמנע מהרכבתם זה בזה.

3. אם צורת העלים והעץ של הכנה והרוכב שונים זה מזה, ויש לכנה פירות שאין רגילים לאכלם והרוכב הוא סרק - אם כבר הורכבו (כגון על ידי גוי) יש להתיר את קיומם.