בית האוצר בשמיטת ה'תשע"ה

בית האוצר בשמיטת ה'תשע"ה

"קרבה שנת השבע שנת השביעית" והלכה פסוקה היא שגידולים שגדלים בשביעית ויש בהם קדושת שביעית פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות. לאור זאת מובן שגם בשנת השמיטה ה'תשע"ה הבעל"ט קיים צורך בשימוש בקרן "בית האוצר", אך השימוש הוא יהיה קטן באופן יחסי משאר השנים, כפי שיבואר להלן

|

ב"ה אייר ה'תשע"ד

לחברי בית-האוצר

שלום וברכה

 

בית האוצר בשמיטת ה'תשע"ה

"קרבה שנת השבע שנת השביעית" והלכה פסוקה היא שגידולים שגדלים בשביעית ויש בהם קדושת שביעית פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות. כמו ירקות וצמחי-תבלין חד-שנתיים הגדלים בגינה שייקטפו מיד אחר ראש-השנה תשע"ה – חלה עליהם קדושת שביעית והם יהיו פטורים מהפרשת תרומות ומעשרות במשך כל שנת השמיטה.

מאידך ישנם גידולים שגדלים בשביעית אך עדיין אין להם קדושת שביעית והם חייבים בתרומות ומעשרות. כמו עצי-פרי שהתחילו לצמוח על העצים בקיץ ה'תשע"ד, או קטניות שהגיעו לגודל משמעותי בקיץ ה'תשע"ד. משמעות הדבר שכל הפירות שנקטפים בחורף יהיו חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, כיוון שתחילת גידולם היה בשנת ה'תשע"ד שהיא שנה שישית. פירות אלו בהיות מעמדם כפירות שישית, חייבים בנתינת מעשר-ראשון ובנתינת מעשר-עני.

כמו כן גם השימוש במטבע לחילול מעשר-שני נצרך גם בשנת השמיטה, לאור העובדה שחלק ניכר מהציבור ירכוש בשנת השמיטה פירות או ירקות שגדלו עפ"י היתר המכירה. מפירות וירקות אלו צריך עפ"י ההלכה להפריש תרומות ומעשרות ללא ברכה – ומחמת הספק אומרים בנוסח ההפרשה גם מעשר-שני וגם מעשר-עני.

לאור זאת מובן שגם בשנת השמיטה ה'תשע"ה הבעל"ט קיים צורך בשימוש בקרן "בית האוצר", אך השימוש הוא יהיה קטן באופן יחסי משאר השנים, כפי שיבואר להלן:

מנוי לנתינת מעשר-ראשון – עבור חצי-שנה על פירות העץ או גידולי קטניות שהם טבל ודאי ושהתחילו לצמוח בשישית – ושצריך להפריש מהם תרומות ומעשרות.

מנוי לנתינת מעשר-עני – עבור חצי-שנה על פירות העץ או גידולי קטניות שהם טבל ודאי שהתחילו לצמוח בשישית – ושצריך להפריש מהם תרומות ומעשרות.

עבור שימוש במטבע לחילול מעשר-שני – כשמפרישים תרומות ומעשרות מגידולי היתר מכירה – שלא ידוע אם הפרישו מהם תרו"מ קודם לכן.