בואו נצא לקראת שנה של שבת

בואו נצא לקראת שנה של שבת

כיצד אנו צריכים להכין את עצמנו לקראת שבת השנים? לקראת שנה שכולה שבת?

הרב גבריאל קדוש | אלול תש"ס-תשרי תשס"א

כמה טרחות כמה הכנות טורח הוא האדם לקראת שבת המלכה? לא לחינם דרשו חז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת (ע"ז ג' ע"א)?

ברור הדבר שלא מדובר רק בהכנות הגשמיות הנצרכות לכבוד שבת, אלא בהכנת האדם עצמו לקראת היום שממנו מתברכין כל יומין, שממנו מקור הברכה והשפע; שממנו מקור אמונתנו וחיותנו. לחיות במשך כל ימי השבוע את הרגשת השבת בתודעתנו, "כעבד ישאף צל" וכאוויר לנשימה ולנשמה.

 

כיצד א"כ אנו צריכים להכין את עצמנו לקראת שבת השנים? לקראת שנה שכולה שבת?

 

השבת והשמיטה

ספר החינוך (מצווה פד) כותב על היחס בין שבת לשמיטה:

"שרשי המצוה, לקבוע בלבנו ולצייר ציור חזק במחשבתנו ענין חדוש העולם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ (שמות כ, יא)… ולכן ציוה ברוך הוא להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זו מלבד השביתה בה, כדי שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה אליו הפירות בכל שנה ושנה לא בכוחה וסגולתה תוציא אותם, כי יש אדון עליה ועל אדוניה, וכשהוא חפץ הוא מצוה אליו להפקירם"

 

חז"ל הרחיבו את ההקבלה בין יום השבת לשמיטה לערכים נוספים, אך המתבונן יראה שההקבלה הזו אינה רק בערכים משותפים ביניהם המתבטאים במנוחה, בטחון בה', פסק זמן לעיסוק בתורה ובמצוותיה אלא יש גם עניין עקרוני של מערכת הזמן הנובעת והיונקת ממקור החיים וממקור השפע שהוא יום השבת ושנת השמיטה.

היטיב לבטא עניין זה בעל הכלי חמדה (פרשת בהר עמוד 253):

"…ולהורות להם שהם העם הנבחר מהקב"ה והם רק תחת השגחתו ית"ש צוה להם הקב"ה מצות שמיטה שכל שנה שביעית יהיה שמיטה ולא יזרעו ולא יקצרו ואעפי"כ יהיה להם ברכה לאכול שנה שביעית ולכן המצוה בשנה השביעית כמו שנתן הקב"ה כח בשבת להשפיע בו ברכה ומי שמשמר שביעית שופע לו ברכה בכלל ששת השנים וזה היה תכלית ויסוד קיום ישראל בארץ ישראל להורות להם שכל הצלחתם בעבודתם בזריעה וקצירה וקיומם בארץ הוא רק ע"י שביתה בשביעית…"

 

השמיטה והארץ

להתייחס לשמיטה בלי הדגיש את יסוד הקשר של ישראל לארצו יש בה החטאה לאמת. התורה בצוותה על כל המצוות  כותבת: "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ" (שמות, יט); וביארו חז"ל (סנהדרין לט ע"א):

 "מאי טעמא דשביעתא…אמר הקדוש ברוך הוא לישראל זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי היא".

האמונה והעובדה שקיומה של תורה באופן כללי ויישומה יכול להיות דווקא בארץ ישראל, אך דומה שבמצוות השמיטה והחיבור בינה לבין הארץ מהווה חיבור פנימי יותר עד כדי כך שהתורה מבטיחה לו הנהגה ניסית, ברכה כפולה ביבול הארץ בשנה השישית אם אכן מקיימים שמיטה כהלכתה. הארץ נענית למקיימי מצוותיה וחלילה להפך מגלה את בניה בעוון ביטול שמיטה.

 

ב"ה שבנו אל ארצנו אחרי שנות גלות ארוכות ושבנו אל קיומה של תורה בחלק זה של המצוות התלויות בארץ.

 

השמיטה כיום

לרוב הדעות מצוות שמיטה כיום הנה מדרבנן וקיומה מתבטא לרוב בעבודתו של החקלאי בשדהו, רוב יושבי הארץ אינם חקלאים ומצווה זו אינה מקיפה במלוא הדרה את רוב עם ישראל כמצוות השבת.

מצב זה יוצר נתק מסוים בינינו לבין המצווה, כיצד בכל זאת נתרומם ונתחבר עם מצווה זו?

 

הרב זצ"ל (אורות עמ' נז) כבר עמד על הקושי  בהרגשה זו ביחס לכל המצוות התלויות בארץ כיום ובכללן ביחס למצוות השמיטה:

"מלאי חיים הם לנו, הזיכרונות האצורים בזכר, שאנו עושים…בשיטות המעשיות של חכמת ההלכה לכל המצוות התלויות בארץ. מצומקים נראים לנו עתה הדברים, צורה דלה יש להם מבחוץ, אבל חיים וענין רב הם ממלאים בפנים, אנו מערימים על שמירת השמיטה במכירה לנוכרי את הקרקעות… אבל אלה הגרגרים הזעירים - כח צמיחה גנוז בהם, אל כל מה שהם עורגים, מכל מה שהם צומחים בעבר, ואת כל מה שהם עתידים להצמיח להבא …וכן הם פועלים בחשאי על הנשמה הקיימת…"

 

קיום המצוות התלויות בארץ, גם אם נעשה באופן חלקי, יש בו כוח חיים גדול והם פועלים על האומה בכללה.

 

בואו נצא לקראת שנה של שבת

כיצד נקבל את שנת השמיטה הבעל"ט?

נראה שריבוי העיסוק בעניינה של שמיטה על ערכיה והלכותיה יקרבנו לשנה זו וכל מה שמסמלת ומביעה מצווה זו הן בקשר בינינו לבין ריבונו של עולם ובקשר בינינו לבין הארץ.

התשוקה והחשק לקיים את המצווה כהלכתה יבוא לנו ע"י התעמקות בעניינה של שמיטה ומתוך כך תגבר האפשרות לקיומה של מצווה זו במלוא הדרה ותפארתה,  ככל שתהליך גאולתנו מתקדם בשיבת ישראל לארצו כך הרצון והיכולת לקיום המצוות כהלכתן (ראה עולת ראיה עמ' שנד).

 

עלינו לקבוע את עצמנו בשנה זו לימוד מסודר בכל מסגרות הלימודים, לציבור הרחב, לבעלי בתים, לנשים ולתלמידים ובכך נזכה בעז"ה לקיומה מדאורייתא כאשר כל יושביה עליה בכל מרחבי ארצנו בבית אלוקינו.

כבר בחוברת זו הנושא המרכזי הוא הל' שביעית. אנו מפרסמים כמה מאמרים הקשורים לתחילתה של השמיטה, מנין שנות השמיטה, תחילת איסור ספיחין וקטיף ערבות לסוכות. עם זאת לא נימנע בשנת השמיטה מלעסוק גם בנושאים אחרים, ובחוברת זו: פסקים בהל' תולעים, ארבעת המינים ועוד תגובה למאמרו של הרב יהודה עמיחי, למהדרין מן המהדרין.

 

שנה טובה תהיה לארץ!