צמחים טרנסגניים וההלכה

צמחים טרנסגניים וההלכה

לפי ההתפתחות הטכנולוגית, נראה שהתמונה תהיה דומה גם בעתיד ויתכן שיישום ההנדסה הגנטית בצמחים אף יגבר, לפיכך נראה שיש מקום להרחיב את הדיון ההלכתי גם לתחום זה

ד"ר אריה מעוז/פרופ' אליעזר גולדשמידט | ניסן-אייר תשנ"ט גליון 28

 

א. הצורך בהנדסה גנטית בצמחים וטכניקות יישום

מבחינה מעשית, עיקר היישום של טכנולוגית ההנדסה הגנטית נעשה כיום בצמחים לצרכים ושימושים הכלולים באורח חיים והקשורים לפיכך לשאלות היתר ואיסור הנמצאות על סדר יומנו כגון המזון שאנו אוכלים, הלבוש, מזון בעלי החיים שיהפכו לבסוף למזון לאדם וכו'. לפי ההתפתחות הטכנולוגית, נראה שהתמונה תהיה דומה גם בעתיד ויתכן שיישום ההנדסה הגנטית בצמחים אף יגבר, לפיכך נראה שיש מקום להרחיב את הדיון ההלכתי גם לתחום זה.

ברוב המקרים לציבור הרחב יש מידע מועט בלבד בנושא ההנדסה הגנטית. מידע מפורט יותר עשוי לתרום להבנת הנושא ולהתייחסות נאותה כלפיו מכל הבחינות.

למרות מורכבות הטכניקה של ההנדסה הגנטית אפשר לתאר באופן כללי את עקרונותיה.

בתחום החקלאות וייצור המזון ניתן לגרום לשינויים תורשתיים בצמחים באמצעות ההנדסה הגנטית. זאת היא טכנולוגיה חדשה שהתפתחה ממדעים ותיקים - הגנטיקה הקלאסית, המיקרוביולוגיה והביוכימיה. למעשה זהו מכלול של תהליכים המבוצעים באופן מלאכותי והגורמים לשינוי המבנה הגנטי של תאים ולשיפור התכונות של גידולים חלקאיים כגון: שיפור ההרכב, הטעם וכו' וכן הגברת עמידותם לפגעים כמו מחלות ועקות. השימוש בטכניקות אלה מביא ליצירת "צמחים טרנסגניים", דהיינו צמחים שעברו שינוי באמצעות אחת מן הטכניקות הבאות:

1. החדרת גן חיצוני - במקרה כזה מבודדים מידע תורשתי (דנ"א) לגן (=תכונה) בו מעוניינים. למקטעים אלא "מדביקים" באופן מלאכותי מקטעי דנ"א נוספים המהווים סמני התחלה וסיום לעיבוד המידע התורשתי בתא המקבל. לאחר ההחדרה לתא במידה והוא מכיר סמנים אלה, הגן המוחדר מתבטא בתא ביצירת חלבון חדש הגורם לביטוי התכונה הרצויה. מאותם תאים שאליהם הוחדר הדנ"א החדש, המצליח להתחבר לדנ"א התאי, והמסוגלים להתפתח לצמחים חדשים יתקבלו צמחים טרנסגניים כלומר, צמחים בעלי תכונות גנטיות חדשות.

2. הגברת הפעילות של גן - נעשית בעזרת סמן התחלה יעיל יותר, מבלי להעביר את הגן עצמו.

3. "השתקת" הפעילות של גן פגום או מזיק - היפוך תרגום הדנ"א, העיקרון ביסודו דומה לדוגמה הראשונה אך במהופך.

 

ב. האם הנדסה גנטית בצמחים ויצירת צמחים טרנסגניים מעוררת בעיות הלכתיות

את החששות ההלכתיים העלולים להתעורר בקשר להנדסה גנטית בצמחים ניתן למיין לשלשה סוגים:

1. האם אין במעשה ההנדסה הגנטית משום עבירה על איסורי כלאים, הכוללים איסור של הרכבת צמחים "מין בשאינו מינו"?

2. במידה ומדובר על החרדה לצמח של חומר גנטי (דנ"א) שמקורו בבעלי-חיים, האם צריך להתייחס לצמח הטרנסגני כתערובת המכילה חומר מן החי, על כל המשתמע מכך?

3. באיזו מידה יש בטכנולוגיה של הנדסה גנטית משום התערבות אנושית בלתי נאותה במעשי בראשית?

בנושא הכלאים ניתן להעיר:

1. ביצירת צמח טרנסגני אין "עירוב" מלא של שני אורגניזמים אלא העברה של קטע דנ"א בלבד, קטע שאינו מסוגל כשהוא לעצמו להתפתח לצמח שלם.

2. ביצירת צמח טרנסגני איננו יוצרים בשום מקרה מין חדש. אנו מכניסים שינוי בתכונה מסוימת של מין קיים והצמח המתקבל הוא בעצם מוטנט שהיווצרותו מכוונת על ידי האדם.

3. החדרת הדנ"א נעשית ברבים מן המקרים בדרכי עקיפין שהן בבחינת "גרמא" ולא על ידי החדרה במישרין של הדנ"א לצמח המקבל.

לגבי החשש שעל ידי החדרת דנ"א ממקור אסור (כגון בעל חיים טמא) ויצירת תערובת של איסור צריך להעיר שהצמח הטרנסגני אינו מכיל את הדנ"א המקורי אלא דנ"א שנוצר בצמח בתבניתו של הדנ"א המקורי.

החשש מפני "התערבות במעשה בראשית" דורש דיון רעיוני נרחב, בהתייחס להסברו של הרמב"ן לאיסור כלאים (ויקרא יט, יט). צריך לזכור שהעברת דנ"א מיצור למשנהו מתרחשת באופן טבעי, כידוע לנו היום, ומלבד זאת קיימים טעמים נוספים לאיסור כלאים, שלפיהם אין מקום להחמיר בנושא ההנדסה הגנטית בצמחים.

לבסוף, צריך לזכור שגיבוש עמדות ההלכתיות כלפי טכנולוגיות חדשות צריך להיעשות בזהירות רבה, מכיוון שדרוש זמן להתבהרות המושגים החדשים ולהבנת השלכותיהם המעשיות.