הרב אריאל על הצעת חוק סירוס: "חוק שמנוגד להלכה וגורם סבל נוראי לבעלי החיים"

הרב אריאל על הצעת חוק סירוס: "חוק שמנוגד להלכה וגורם סבל נוראי לבעלי החיים"

עוד ציין הרב אריאל לקראת הצעת תיקון חוק צער בעלי חיים כי "ישנה תחושה כי מגישי החוק מנסים לעשות מחטף לפני שהכנסת מתפזרת בחוק שיש לו השלכות קשות על מצב בעלי החיים. כדאי שהיו עוסקים בסוגייה העיקרית והיא שבמקום שאנשים יגדלו כלבים שיגדלו ילדים "

הרה"ג יעקב אריאל | כסליו תשע"ה

הצעת חוק של חבר הכנסת איתן כבל (העבודה) לתיקון חוק צער בעלי חיים מעוניינת לחייב כל המוסר בעלי חיים לאימוץ לסרסם או לעקרם לפני מסירתם. בעוד מטרתה המוצהרת של הצעת החוק הינה הפחתת תופעת הכלבים והחתולים הנטושים והמשוטטים,  מתעלמת היא לחלוטין מהעבודה כי הליכי הסירוס והעיקור המוצעים במסגרתה אינם קבילים על פי ההלכה.

הרב יעקב אריאל, המתנגד לאישור הצעת החוק, מדגיש כי: "על פי התורה חל איסור מוחלט לסירוס שגורם לעקירת אברי המין, ובמידת הצורך מותר לבצע אך ורק במקרה של פיקוח נפש סירוס הורמונלי, שמהווה למעשה פעולת סירוס מוחית. מדברים על הסוגיה כמצריכה פתרון בשל שהיא פוגעת בסביבה, אבל לא מתייחסים לעובדה העיקרית - שהדבר גורם לפגיעה הומנית ואנושית קשה מנשוא בבעלי חיים וגרימת צער רב. לצערי הרב ישנה כאן תחושה כי מגישי החוק מנסים לעשות מחטף לפני שהכנסת מתפזרת, וזאת בחוק שיש לו השלכות קשות מנשוא על מצבם של בעלי החיים". ולאלו שאומרים שהדבר יוצר בעיה תברואתית קשה אני מציע לעסוק בסוגיה העיקרית היא ובמקום שמשפחות יגדלו שניים שלושה כלבים ויותר שיגדלו ילדים".

הרב דוד איגנר: "בעיית בעלי החיים המשוטטים ידועה ומוכרת, ואכן חשוב מאד לתת לה מענה. אולם בו בזמן אין זה מתקבל על הדעת כי יאומץ דווקא פתרון הסירוס והעיקור הניתוחי המנוגד באופן ישיר להלכה. יש פה ניסיון לעשות מחטף של ממש, והצעדים שננקטו בימים האחרונים מוכיחים זאת. כך לדוגמה לא יצאה הודעה על ישיבתה האחרונה של ועדת החינוך על החוק, עובדה בגללה חברי כנסת וגורמים רלוונטיים אחרים לא השתתפו בדיון. בנוסף, הצעת החוק עולה להצבעה במליאה מבלי שעברו שבועיים מפרסום דבר ההצבעה, בניגוד למקובל בדרך כלל".

הרב איגנר מסביר כי בתורה ישנו איסור מופרש לעיקור וסירוס בעלי חיים לפיו: "וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לה', וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ" (ויקרא). על פי איסור זה אין לגרום לבעל חיים לאבד באופן מוחלט את יכולת הרבייה שלו. עוד מציין הרב איגנר כי האיסור מתייחס הן לזכרים והן לנקבות, והוא מתבטא בהוצאת אברי ההולדה של בעלי החיים או בכל פעולה שגורמת לביטול קבוע של יכולת ההולדה שלהם. "דרכי התורה הן הומאניות ונותנות מענה לסוגיות השונות", אומר הרב איגנר ומוסיף כי "גם לבעיה זו יש בנמצא פתרון מקובל הלכתית – העיקור ההורמונאלי. אמצעי מניעה הורמונאליים, דוגמת זריקות או השתלת שבב המדכא את הפעילות המינית, הנם לגיטימיים על פי הלכה היות ואינם פוגעים לצמיתות ביכולת הרבייה של בעלי החיים אלא רק לזמן קצוב".