ליל התקדש חג

ליל התקדש חג

לימוד ההלכות שלושים יום כבר אחרינו, הניקיון לפסח, ביעור החמץ ובדיקתו כבר חלפו, כעת אנו מגיעים לחג הגדול.

הרב גבריאל קדוש |

בליל התקדש חג, כאשר אנו עומדים כולנו מוכנים לליל הסדר, לימוד ההלכות שלושים יום כבר אחרינו, הניקיון לפסח, ביעור החמץ ובדיקתו כבר חלפו, כעת אנו מגיעים לחג הגדול, ראש לכל החגים וגם שיש לו את ההכנות הגדולות ביותר בין כל החגים. דווקא בשנה זו שבה "מכון התורה והארץ" גלה ממקומו, ישובי גוש קטיף וצפון השומרון הוחרבו, ת"ת וישיבות נהרסו. כעת מגיע חג החרות שבו חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. כיצד נוכל לחוש תחושה זו השנה? נראה למתבונן שעיקרו של חג זה הוא בסיפור יציאת מצרים ואכילת המצה, שהם מבטאים את גאולת ישראל ממצריים. אך כיצד נגיע לדרגת הרגשה זו של "יציאת מצרים"?

 

עלינו לזכור את כל המהלך האלוקי ביציאת מצריים. עוד לפני השתלשלות העניינים של מכירתו של יוסף למצריים, הרעב וירידת יעקב למצריים, הייתה הבטחה בברית הארץ, בין  הבתרים, לאב האומה, אברהם אבינו, "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה … ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" , מאה ותשעים שנה לפני ירידת יעקב למצרים כבר תוכננה גלות זו. אם כך מובן שגלות זו היא לכתחילה, יש לה תפקיד בבנייתו, יצירתו ועיצובו של עם ישראל, כממלכת כהנים וגוי קדוש. כעם סגולה מכל העמים המתוכנן לקבל תורה, להיכנס לארץ ולחיות כאן בהשראת שכינה מלאה.

 

לא לחינם כל חגינו, כל תפילותינו ומצוותינו סובבות סביב הציר של יציאת מצריים, יש בו לבטא חיבור שלם של העבר, הווה ועתיד. וכדברי הרב קוק (אורות כח):

"הגאולה נמשכת היא והולכת. גאולת מצרים וגאולת העתיד השלמה היא פעולה אחת שאינה פוסקת, פעולת היד החזקה והזרוע הנטויה, אשר החלה במצרים והיא פועלת את פעולותיה בכל המסבות. משה ואליהו גואלים הם לגאולה אחת, המתחיל והגומר, הפותח והחותם הם יחד ממלאים את החטיבה. ורוח ישראל מקשיב הוא את קול התנועות של פעולות הגאולה, ההולכות מכל המסבות עד מלא צמיחת קרן הישועה במלואה וטובה".

 

ובכל זאת הבדל גדול יש בין שתי הגאולות, מטרת גלות מצרים להעמיד את ישראל כמובדל בין העמים "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים, לעומת הגלות העתידה שמטרתה לתקן עולם במלכות ש-די, להעמיד את ישראל על תפקידו האמיתי ביחס לו ולאומות העולם:   

"והפלא הזה (של גאולת מצריים) נעשה כדי להבדיל את העם הזה מכל המהומה החשיכה של כל עמי האליל אשר מלאו את הארץ, מכל עברי הישוב אז. לעומת זה, הננו מתכוננים לגאולת העתיד, לגאולה אשר על דגלה חקוק אומר סלה: "כי לא בחפזון תצאו" בצעדים איטיים הננו הולכים אל מערכת הגאולה, ומטרתה איננה כעת אותה הבריחה מכל העולם כולו … דרושה לנו עכשיו דוקא אותה המדה של "לא בחפזון" כדי שנוכל לשאוב כח מהמעין הגדול של יציאת החפזון של גאולת העבר". 

 

למדנו מיציאת מצרים את דרכה של הגאולה העתידה, אשר ביסודה של גאולה זו טבועה התכונה של "קימעה קימעה", בצעדים איטיים, ללא קיצורי דרך וקפיצת מדרגות נגיע לגאולתנו.

 

ישנם בגאולה שתי יסודות אשר משלימים אחד את השני. יסוד ה'חירות' ויסוד 'ביעור חמץ' שהם התנאים לגאולה, הם היסודות שעם ישראל חייב אותם לגאולתו. 'ביעור החמץ' של כל התכונות הגויות אשר דבקו בנו במשך גלותנו, יש לבער את השפעת שיעבוד הזרים בין באופן ישיר ובאופן עקיף אשר מזייפים את צלם האלוקים שבתוכנו, יש לבער את כל השפעות של תרבויות של העמים, והיסוד של 'חירות' אמיתית של עבדי ה', לעשות את רצונו של הקב"ה שבא לידי ביטוי בקיום תורה ומצוות.

 

כל בלבולי הדעת אשר סובלים אנו מהם בתקופתנו, אשר הביאו לידי כך שננטשה נחלתנו וננטשו חלק מעמנו, והונפה יד על אחים והתרשלנו ממלחמה עם האויבים. את הלב יש לבער מהחמץ ואת הדעת יש לחזק בחירות.

 

כאשר אנו מסובים לסדר, כאשר אנו מחברים בליל הסדר עבר ועתיד, אנו צריכים לזכור שכמו שגלות מצריים, היא תכנון אלוקי כך הגאולה העתידה היא בתכנון אלוקי, כל ההתחברות ליציאת מצריים היא התחברות לעצמותנו, שהיא עצמאותנו, היא התחברות לעם ישראל שבהווה   וכדברי מרן הרב קוק זצ"ל:

 

"בשעות הגדולות של ליל התקדש חג חירותנו, באותן השעות, אשר רבבות אלפי ישראל יושבין מסובין על הסדר ופניהם מקרינין מזיו גדולה של יציאת מצרים, של אותה חירות עולמים אשר הפליא ה' להופיע בה על אבותינו ועלינו, שמידה קרני הוד לאותה החרות העליונה שכל נשמה טהורה בכל היצור כולו שואפת אליה, מיד מתנוצץ בנו הרעיון איך לקשר את העבר אל העתיד על ידי רתוקותיו של ההוה".    

 

דווקא מתוך "מתחיל בגנות" של תחילת ההגדה אנו יודעים שנסיים בשבח, דווקא מתוך המחשכים יאיר לנו אור גדול, דווקא מתוך הבלבול נגיע להארה גדולה ומתוך השעבוד לגאולה. כולנו מייחלים "כימי צאתך מארץ מצריים אראנו נפלאות".

 

"ומי יתן ויקשיבו זאת כל בנינו העומדים כעת על סף גאולת העתיד, וידעו את המגמה האדירה של הגאולה בכיוון עתידה, וממנה יכירו גם כן את האמצעים אשר הם דרושים לנו כדי שנוכל להחזיק את הרתוק האיתן, את קשר הגאולה רחוקת העבר עם הגאולה של העתיד, על ידי מפעלינו ומשאת נפשינו בהוה".