כשרות החלב בפסח

כשרות החלב בפסח



דין חלב שנחלב מפרה שאכלה חמץ בפסח

הרב יגאל הדאיה |

 שאלה

מה דינו של חלב שנחלב מפרה שאכלה חמץ בפסח?

 

תשובה

שאלה זו נידונה רבות בספרי השו"ת [1], היות והיא היתה מצויה מאוד בשנים עברו, כשהחלב סופק ע"י גויים שהאכילו את פרותיהם חמץ בפסח.

            יש מן הפוסקים שאסרו את החלב בשתיה, שהרי החלב הוא תוצרת שהופקה ע"י הזנתה של הפרה בחמץ, ואסור ליהנות מן החמץ בפסח. אמנם החמץ נתעכל במעי הפרה בטרם היה שותף בהכנת החלב, ויש מקום לומר שדינו כחמץ שרוף שאינו אסור בהנאה. אולם כיון שהחמץ נאכל ע"י הפרה במשך הפסח, הרי דינו כחמץ שנשרף לאחר זמן איסורו, שהוא אסור בהנאה [2].

           יש מן הפוסקים שאסרו דווקא חלב שנחלב בתוך יממה אחת מזמן אכילת החמץ האחרונה, מפני שבמקרה זה מסתבר שהשפעת החמץ קיימת בחלב [3].

            ישנם פוסקים שהתירו את החלב, משום שהנאה זו מן החמץ אינה כדרך הנאתו המקובלת של החמץ [4]. ועוד, שבדרך כלל, החמץ אינו המרכיב היחיד במזונה של הפרה, ונמצא שהחלב נוצר מגורמי איסור וגורמי היתר כאחד, "וכל זה וזה גורם - מותר" [5].

למעשה, כיום מקובל שהמשקים המשווקים חלב לחברות העומדות תחת פיקוח והשגחה רבנית, עוברים לתזונה כשרה לפסח מספר ימים קודם הפסח. כפי שנמסר לנו מהרב זאב וייטמן שליט"א (רב "תנובה"), הרפתות (שמשווקות לתנובה) משתמשות בתערובת כשרה לפסח מתאריך ד' ניסן. בעלי הרפתות מצטיידים בתעודת הכשר לחלב שהם מייצרים, ועד מוצאי פסח עוברת חוליות פיקוח מטעם תנובה לשם ביקורת על ביצוע ההנחיות שניתנו. אשר על כן, בעית כשרות החלב לפסח הצטמצמה מאד, והחלב ומוצריו המשווקים תחת השגחה הם ללא חשש.



[1] עי' סיכום שיטות האחרונים בשדי חמד (כרך ז' עמ' 75 והלאה).

[2] מאידך פרה שניזונה באיסורי אכילה שלא נאסרו בהנאה, חלבה מותר שהרי האיסור התעכל ואין ממשותו מצויה בחלב. ע"י תו"ס (ע"ז מט, ע"א ד"ה שאם נטע), ש"ך (יו"ד סי' ס ס"קה). ועי' ט"ז (או"ח סי' תמה ס"ק ד) שכתב שלסוברים שחמץ הוא מהנקברים, אין ליהנות מאפרו אף אם נשרף קודם זמן איסורו.

[3] פמ"ג (א"א או"ח סס"י תמח).

[4] ערוה"ש (יו"ד סי' ס סע"י ז). ועי' שו"ת תשובה מאהבה שהקשה דעכ"פ איסורא דרבנן איכא.

[5] חוק יעקב (או"ח סי' תמח בסופו, עפ"י ע"ז מט ע"א) משנ"ב (או"ה סי' תמח ס"ק לג בסופו בשם ישועות יעקב. ויש שדחו טעם זה בטענה שחמץ, שאיסורו במשהו, אוסר אף שגורם היתר מצטרף עימו: פמ"ג (שם, עפ"י מג"א סי' תמה ס"ק ה). ועי' מחב"ר (יו"ד סי' ס' בסופו).