ארץ ישראל - לחם עוני

ארץ ישראל - לחם עוני



לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

הרב דורון ותקין |

המצה נקראת לחם עוני: "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם…" (דברים טז, ג). רש"י שם מפרש שיש במצה זיכרון לעוני שהתענו בו אבותינו במצרים. עוני אין משמעותו רק דלות ממונית אלא עוני נפשי וגופני. עני מלשון עינוי, כאמור בהגדה "וירא את עוניינו - זו פרישות דרך ארץ". פרישה מפריה ורביה, שהיו מענים את ישראל עינוי הגוף.

 

המהר"ל (גבורות ה' פרק נא) מפרש שעוני הוא עניות של ממון. לעני חסר ממון וחומריות, אך יש לו את מעלת הפשטות והנקיות, את מעלת הדעת - הביקוש והחיפוש האלוקי. העני מתפלל תדיר ומבקש מה' שישלים את מחסורו. הוא קרוב יותר אל ה'. כך מתפלל דוד המלך בתהילים: "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" (קב, א). "זֶה עָנִי קָרָא וה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעו" (לד, א).

 

במצה, בלחם החירות של עם ישראל, אין מערבים שמן או מיני משקים, אלא רק מים וקמח. המצה עניה ממיני מטעמים, אבל יש בה  את מעלת העני והפשוט, שהוא איננו תלוי בחומר. הוא בן חורין מבחינה זו ומחובר אל אלוקיו. על כן, על המצה מספרים את סיפור יציאת מצרים. היא  היא המעלה והפשטות שקנו בני ישראל בחיפזון האלוקי, בהיותנו מוגבהים ומובדלים מעל מיצרי החומר, גסות הרוח והשיעבוד הדורסני של החומרנות.

 

הפשטות האלוקית אותה סיגלנו ביציאת מצרים, מקרבת אותנו למעלת הארץ האלוקית, ובפרט כאן באזורנו בחבל עזה - גוש קטיף. החיבור של עם ישראל לארץ הוא ייחודי.  עמים אחרים נקשרים לארצם, בגלל מה שהארץ מטבעה נותנת להם - באקלים שבה, אוצרות טבע, וביכולת לפתח חקלאות תעשיה וכיוצא באלו. החיבור שלנו לארץ ישראל הוא חיבור של פשטות ועניות. ארץ שאין בה מים - "למטר השמים תשתה מים" (דברים יא, יא). היא ארץ ה', ועל כן לא נחסר כל בה. כל אלה בשל המעלה האלוקית וברכת ה'. על גוש קטיף ניתן להצביע  באופן מיוחד כעל מקום שאין בו מים, אין בו מחצבים ואוצרות טבע, אין בו ביטחון, ואין …, ואין, ואין. ממילא אין כל סיבה אמיתית להחזיק בו וליישב אותו, זולת היותו ארץ ה', עני, פשוט וקרוב אל ה'.