מה הקשר בין תרומות ומעשרות ליום העצמאות?

מה הקשר בין תרומות ומעשרות ליום העצמאות?

יש צורך עכשיו לברר באיזה מידה השפיע הכבוש והעצמאות על חיובי המצוות התלויות בארץ?

|

שאלה מעניינת העלה הרב שאול ישראלי זצ"ל לאחר מלחמת השחרור [ה' באייר תש"ח] (ארץ חמדה ח"א עמ' קלה): ".. התגלתה יד ה' על עמו בארצו - הוכרז על הקמת מדינת ישראל... זכינו שוב לעצמאות ישראלית בארץ ישראל, יש צורך עכשיו לברר באיזה מדה ישפיע הכבוש והעצמאות על חיובי המצוות התלויות בארץ".

וכן נשאלה השאלה בבית מדרשו של הרב רוזנטל זצ"ל והביאה בספרו (כרם ציון אוצר התרומות, עמ' 3) האם לאחר שחרור ארצנו חזרה העטרה ליושנה לגבי חיוב מצוות הפרשת תרומות ומעשרות שיהיה חיובה מן התורה? וחזרה ושאל שאלה זו ביתר תוקף לאחר מלחמת ששת הימים [כ"ח אייר תשכ"ז] וזו לשונו [שם]:

יש לחקור כיום הזה אחרי מלחמת ששת הימים שתלי"ת (שתודה לה' יתברך) נכבשו ע"י אחינו בני ישראל כמעט כל מרחבי הארץ כפי היעודים הגדולים האם חזקה העטרה למקומה לגבי חיוב תרומות ומעשרות מדאורייתא?

הביא (שם) בשם ספר 'הלכות ארץ ישראל' המיוחס לרבינו הטור (פ"ב, י') וז"ל:  ולפי דעתי לא בעיא קדוש מקום מכל מה שכבשו עולי מצרים ואפילו היום אם תהיה עיר אחת בא"י מיוחדת לדירת ישראל והשדות מיוחדות לישראל ולא יהיה עליהם אימת גוי שיוכל לגרשם ממנה זו היא קדושתה וחייב במעשר דאורייתא.

א"כ רואים קשר חזק בין כבוש הארץ ועצמאות ישראל בה לבין חיוב מצוות הפרשת תרומות ומעשרות כיום. אך הביא בשם ספר כלי חמדה שדחה את הדברים והסיק שאין זה ספרו של הטור ז"ל. מ"מ הרב רוזנטל זצ"ל פירש שכוונת הטור בדבריו: "ואפילו היום אם תהיה עיר אחת בא"י וכו' ולא יהיה עליהם אימת גוי שיוכל לגרשם ממנה" היינו ע"י כיבוש מלחמה".

מסכם הרב רוזנטל את הדיון שאחרי מלחמת ששת הימים ודאי יש מקום לדון על תוקף מצוות תרומות ומעשרות כיום:

אולם לא כן כיום הזה אחרי שבמלחמה שנכפתה עלינו זכינו בס"ד לכיבוש חלקי הארץ כמעט בכל אותם הגבולות הנרחבים שנתחמו ביעודי התורה ונתקיים מקרא שכתוב "ונכבשה הארץ" (במדבר ל"ב) ו"כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם לכם נתתיו" (יהושע א) א"כ דין כיבוש מלחמה יש כאן ויש על כן לדון מחדש בבעיא זו אם חזרה קדושת הארץ היינו הכבוש וחלוק ארץ ישראל ע"י יהושע בן נון...

הרב ישראלי בספרו ארץ חמדה (שם) אומר שצריך שני תנאים לכיבוש: שיהיה הכיבוש לצורך כל ישראל, שלא תהא רשות אחרים עליהם. אבל אין צורך שיהא הכיבוש דווקא על ידי מלך וסנהדרין ורוב ישראל. ומסיק שתנאים אלו ישנם איפה בכיבוש שבזמננו: "הכיבוש נעשה לצורך כל ישראל ולא בעבור שבט או חלק מסוים של האומה. עם ההכרה שמדינת ישראל אין גם רשות אחרים עלינו". (נכתב לאחר החלטת החלוקה של האו"ם).

בתוספת למאמר שם שנכתבה לאחר מלמת ששת הימים (אייר תשכ"ז) הוסיף הרב ישראלי זצ"ל: "שבתי וראיתי שגם אופי הכיבוש של זמננו, למרות שאין בו לכאורה רק משום החלפת משלטון מבלי לנגוע בקנין הפרטי, יש לראותו ככיבוש לכל דיניו... הואיל וכן, תוקף כיבוש גם בזמננו, ככל תוקף הכיבוש שבזמן הקדום, ובכלל זה גם דיני קדושה התלויים בכיבוש, כשזה נעשה בתור כיבוש רבים... ועדיין צ"ע בכל הנ"ל".

ב"ה שזכינו לאתחלתא דגאולה בשוב ה' שבות עמו לארץ ישראל והשבת מרחבי ארץ ישראל לעם ישראל תחת שלטון ישראל, נתפלל כולנו להמשך שחרור כל ארצנו לכל מרחביה וגבולותיה.