הערך הסוציאלי של ט"ו בשבט

הערך הסוציאלי של ט"ו בשבט

קדושת האדמה בארץ ישראל והערך הסוציאלי בט"ו בשבט. מתוך שער א' בספר "מפרי הארץ הטובה"

הרב יעקב אריאל |

משמעותה של קדושת האדמה בארץ ישראל, מחייבת רגישות ופתיחות כלפי האדם.
אדמה זו אינה סתם פיסת קרקע, אלא אדמה ספוגת ערכים חברתיים ותרבותיים.

את כל אלו בא לבטא ט"ו בשבט.
ט"ו בשבט הוא תחילת שנת המס מפרי הארץ. וכשם שבכל מערכת מיסים אין אפשרות לקזז רווחים של שנה אחת על חשבון הפסדים של שנה אחרת, כך גם במס המועלה מפרי הארץ, אין להפריש תרומות ומעשרות מפרי שנה זו על פרי שנה אחרת. חשבון כל שנה הוא סגור ונפרד במסגרת אותה שנה.
המיסים המועלים מכל פרי ופרי הגדל בארץ מיועדים למטרות סוציאליות. לתשלומי העברה מבעלי היכולת למוגבלים, מבעלי הרכוש לחסרי הרכוש, לכהן וללוי אין נחלה בארץ. גורלו של העני לא שפר עליו והוא נאלץ להזדקק לבריות. לכל אלא זכתה התורה חלק מפרי הארץ. אין הבעלים רשאים ליהנות מיבול אדמתם אלא לאחר שהפרישו לנזקקים את חלקם. בכך שונה פרי הגדל באדמת ארץ ישראל מכל פרי אחר בעולם. פרי הגדל בארץ מכיל בתוכו חלקים המיועדים לחסרי רכוש. ורק אחרי הפרשת החלקים אלו הפרי מותר באכילה. בכך מתבטאת קדושת הארץ, במחויבות לשתף את הזולת ביבול. יחד עם אכילת הפרי האדם סופג לתוכו ערכים מוסריים ותרבותיים. צרכי הזולת משולבים במסרים רוחניים. מעשר עני מיועד אמנם למטרות סוציאליות בלבד, אולם התרומות לכהן וללוי כוללות גם ערך רוחני מוסף. הם לא נחלו חלק בארץ כי ה' הוא נחלתם, משום שיעודים לעבדו במקדש ולהרביץ תורה בישראל. 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך ישראל'. התמיכה בהם כוללת גם הכרה בצרכי הרוח והתרבות שלנו. צרכי האדם וערכי שמים כרוכים בהם בו זמנית.
ערך סוציאלי מיוחד במינו מתבטא במעשר שני. האדם צריך לדאוג גם לעצמו. עליו להפריש מעשר מפרותיו וליעדם לפיתוח אישיותו הרוחנית. אל לו לשקוע רק בעבודה מפרכת הבולעת גם את ראשו. עליו להעלות פירות אלו, או את פדיונם, לירושלים ולאוכלם שם באווירה מיוחדת בקדושה ובטהרה. 'למען תלמד ליראה את ה' אלוקיך'. שילוב ערכים זה מבטא את תפיסתה הסוציאלית של התורה, לא סוציאליות כצורך אנושי בלבד, אלא גם כערך דתי. מקור הסמכות למחויבות הסוציאלית הוא ה'. 'ואהבת לרעך כמוך אני ה''.