ארץ זית שמן בחנוכה

ארץ זית שמן בחנוכה

עץ הזית קשור הוא לחודש כסלו, קשרו הטבעי של הזית לחודש כסלו הוא בכך שעונת המסיק וייצור השמן מגיעים לשיאם בחודש זה. אך לזית יש גם קשר היסטורי לחודש זה בגלל נס החנוכה שחל בו.

הרב גבריאל קדוש |

 

עץ הזית קשור הוא לחודש כסלו, קשרו הטבעי של הזית לחודש כסלו הוא בכך שעונת המסיק וייצור השמן מגיעים לשיאם בחודש זה (רד"ק, חגי, ב, יט). אך לזית יש גם קשר היסטורי לחודש זה בגלל נס החנוכה שחל בו. המתבונן בדברי חז"ל על עץ הזית ייווכח שעץ זה תפס מקום נכבד מאוד ביחס למצוות רבות ולדימויים ומשלים. שמן הזית שימש להדלקת המנורה, למשיחת הכוהנים והמלכים וכלי המקדש, להדלקת נר שבת ונר חנוכה ועוד.

הזית נודע לשבח כבר מימי בראשית בהבאת היונה עלה של זית בפיה כסימן לסיום המבול, וחז"ל למדו מכך על עליונותו של שמן הזית, במדרש (ויקרא רבה פ' לא):

 "תני ר' חייא שמן זית ולא שמן שומשמין ולא שמן אגוזים ולא שמן צנונות ולא שמן שקדים אלא שמן זית… א"ר אבין משל למלך שמרדו בו לגיוניו ולגיון אחד משלו לא מרד בו אמר המלך אותו לגיון שלא מרד בי ממנו יעשו דוכסין ואיפרכין ואיסטרליטין כך אמר הקב"ה הזית הזה הביא אורה לעולם בימי נח הה"ד (בראשית ח, יא) ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה".

 

שמן הזית המאיר אור יקרות ללא אפשרות לערבוב וסכסוך האורה שיוצאת ממנו הייתה סיבה להעדפתו בהדלקת נר שבת וחנוכה כדברי חז"ל (שבת כו ע"א):

 "רבי שמעון בן אלעזר אומר: אין מדליקין בצרי. וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: צרי אינו אלא שרף מעצי הקטף. רבי ישמעאל אומר: כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו. רבי ישמעאל בן ברוקה אומר: אין מדליקין אלא ביוצא מן הפרי. רבי טרפון אומר: אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד. עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר: מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין, ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים, ומה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך ולא כך אלא נפט? אלא: אין לך אלא מה שאמרו חכמים אין מדליקין".

במדרש מצאנו את תשובתו של רבי טרפון לטענת חכמים (תנחומא, בהעלותך א):

 "אמר להם ר"ט הרי מצינו שחיבב הקב"ה שמן זית מכל השמנין בנר, ויתר מכל מנחות הנקרבות, תדע שהרי כל המנחות לא נאמר בהן אלא ונתת עליה שמן, ובהדלקת הנר כתיב שמן זית זך, לכך אמר ר"ט אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד. ואנו מוצאין כי בכמה מקומות הזהיר הקב"ה על הנרות להדליק בשמן זית זך".

 

חביבותו של שמן הזית מכל השמנים גדולה מאוד, עד שמצינו במדרש (ילק"ש, ירמיהו רפט)

שדימה בו הקב"ה את ישראל:

 "אמר ריב"ל למה נמשלו ישראל כזית לומר לך מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטלה לא לעולם הזה ולא לעולם הבא…שכל המשקין מתערבין אלו עם אלו והשמן אין מתערב עמהם… ומה הזית שעושים ממנו שמן ומאיר כך ישראל מאירים הם לעולם הבא."

יתרונו של שמן הזית בא לידי ביטוי בענייני הלכה ובמיוחד העדפתו המובהקת להדלקת נר החנוכה "אמר ריב"ל כל השמנים כולן יפין לנר ושמן זית מן המובחר" (שבת כג ע"א).

 

נראה להסביר העדפה זו כך: מלבד שעניין נס החנוכה הוא חידוש הדלקת המנורה במקדש שהודלקה בשמן זית, יש לשמן זית גם ביטוי רעיוני למהות החג, ולא בכדי השתדלו המכבים לחדש את הדלקת המנורה בשמן זית טהור, למרות שלא הוכרחו בדבר. הגמ' (נדרים נג ע"א) מציינת את מרכזיותו של שמן הזית דווקא בארץ ישראל בהקשר לאדם האוסר על עצמו הנאה משמן:

"תניא הנודר מן השמן בארץ ישראל מותר בשמן שומשמין ואסור בשמן זית ובבבל אסור בשמן שומשמין ומותר בשמן זית ומפרש רש"י "דסתם שמן שלהן של זית."

(וכן בתוספתא בשבת פ"ב מה יעשו אנשי בבל שאין להן אלא שמן שומשמין וכו' משמע שהשמן בארץ ישראל הוא דווקא זית).

רצונם של המכבים לחנוך מחדש את הדלקת המנורה דווקא בשמן זית טהור, שאינו מתערבב עם משקים אחרים, היוותה עבור המכבים סמל למאבקם עם היוונים על תרבות ישראל הטהורה בארץ ובמקום המקדש. הם הבינו שכל ערבוב של תרבות זרה בארץ ישראל ממעטות את האורה המיוחדת המאירה בישראל ובארצם, וכדבריו של הרב קוק זצ"ל בסידורו (עמ' כד):

 "והנה הרבה הם  השמנים, הסיבות המביאות אורה. כמה סעיפי חכמה ישנם, שבהיות הנפש עסוקה בהם מתרוממת על ידם ,במוסר ומדות טובות ונעשית מוכנת להביא טובה לעולם. אבל נעלה על כולם בטהרת אורה הוא אורה של תורה, היא מיוחדת ליום השבת ביחוד, היא המעולה שבשמנים בטהרתה שאין בה עירוב של טעות וחשכת יצר-האדם הרע, שמתמזגת ע"י ההארה הבאה מחכמות אנושיות. ע"כ היא נמשלת לשמן זית, ראשית שמנים… ששם האורה הטהורה שורה".

ישנה לזית תכונה נוספת, שלא ניתן להרכיבו עם שום עץ, ודומה תכונה זו לתכונתם של ישראל אשר הם "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט). החזרת מלכות ישראל כבראשונה ללא שותפות ושלטון זר בארץ ישראל, היה היעד של מאבק המכבים ביוונים. עקרון זה שעץ הזית בתכונתו האופיינית לו שאינו נרכב עם שום עץ אחר, הייתה סמל לעיניהם של המכבים ורצו להטביעה כהלכה לדורות בהדלקת נר החנוכה בשמן זית דווקא, כדברי הרב קוק זצ"ל (אגרות הראי"ה ח"ג עמ' עה) :

"…יש כאן שני הידורים, הידור של טהרה, שהרי הי' כשר גם בטומאה, שהייתה נדחית או ניתרת, והידור של שמן זית, שזה נעשה ביום ראשון. והוא מרמז על טהרת הרוח בישראל בלא ירידה של טומאת ע"ז, היסוד מעולה, הטהרה מרומזת בהידור הטהרה, והנקיות מתערובת נרמזה בנס היום הראשון, שכל הפך נעשה ע"י זה שמן זית, שהוא מצוין ע"פ הירושלמי (כלאים פ"א ה"ז) במה שאינו מקבל הרכבה".

 

המכבים ששאפו בכל מאודם להחזיר את מלכות ישראל המקורית ואת תרבות ישראל על טהרת הקודש דבקו בשמן הזית המבטא את טהרת הקודש בארץ ישראל, וכל כך למה? תשובה לכך מצאנו במדרש תנחומא (פ' תצוה סימן א):

"אמר להן הקב"ה מה היונה הביאה אורה לעולם, אף אתם שנמשלתם ליונה הביאו שמן זית והדליקו לפני, שנאמר ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית".

 

מי ייתן ובתקופת ערבוב עולם המושגים יאיר לנו אורו של שמן הזית לריבוי מלכות ישראל על טהרתה במרחבי ארצנו.