סביבה איכותית

סביבה איכותית

"זכינו" ושמנו הוזכר במקום גבוה ביותר ברשימת המדינות בהן איכות האויר מהנמוכות בעולם. האם יש לתורה מה לומר על דבר זה? האם ישנן הגדרות מה כן ומה לא? דומה שבספר תורת הארץ והסביבה נוכל לפגוש עולם מלא של עיסוק בתחומים אלו והנושקים בו.

הרב יצחק גרינבלט | אייר תשע"ד

לפרטים והזמנה של הספר- לחצו כאן.

"מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד". משנה זו שבמקומות שונים מהווה סיסמא לדרך חיים, אף לוקחים רק חלק ממנה, ואף באים להדגיש דברים חשובים, אך דומה שתחילת הציטוט משמעותי לא פחות מסופו. ד' אמות של הלכה הוא תחום מצומצם שבו עוסקת התורה בגלות. במקום זה שהתורה עוסקת בשימור עם ישראל, באה התורה לידי הגדרות מצומצמות מה, אף אם לא בעיני גדולי ישראל, אך דומה שמאוד בעיני האנשים הפשוטים.

בספר האחרון שיצא בהוצאת מכון התורה והארץ, אנו מוצאים הרחבה גדולה ממה שזכינו עד היום בפרסומי המכון ועולם התורה בכללו. בעוד תורת הארץ כבר זכתה להגדרות שונות, דומה שתורת הסביבה נשארה מעט מאחור, וסוף סוף זכתה כמת מצווה להיגאל במשהו, אף שהנושאים הרבים ומרכזיותם לא ימוצו בספר אחד! אך בכל זאת, עצם העיסוק והעלאת הנושא למודעות יש בו צעד גדול וחשוב.

בעוד במקומות שונים אנו פוגשים עיסוק רב בתחום, עיסוק שלא נובע במפורש מדבר התורה, דומה שנשארנו מעט מאחור, ושומה עלינו לברר את הדברים, לפתחם ולהעלותם, הן מבחינה עיונית, בהגדרות הלכתיות ובהוראה מעשית, והן בקישור הנפשי והרחני לכל התחום הרחב והמשמעותי הזה.

כבר האדם הראשון הוזהר על ידי הקב"ה לשמור על העולם שלא יקלקלו, והאדם המאמין הרואה את יפי הבריאה כחלק מהדרך לבנות את אהבת ה' שלו ואת היראה ממנו יתברך (כדברי הרמב"ם בפרק ב' מהלכות דעות) מטילה על האדם אחריות גם בפיתוחו וגם בשמירתו.

בגבולות ההלכה מצאנו בספר הנ"ל מאמר של הרב דוד אביחיל ובו הוא כותב: "זהירות רבה למדנו בהלכה בעניני שמירת הסביבה. למדנו במסכת בבא קמא שאין לנטף במי שופכין את הסביבה. וכן נפסק להלכה ברמב"ם. ואם שפך אדם מי שופכין והזיקו עליו לשלם את מלוא הנזק. את האיסור לזהם את הסביבה על ידי מוצרי לואי תעשייתיים שעלולים להזיק לקרקע, למדנו במסכת בבא בתרא: "מרחיקין את המשרה מן הירק". ועוד למדנו במסכת בבבא בתרא שאסור לאדם ליצור מפגע של ריח רע: "מרחיקין את הנבלות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמישים אמה... משום שדברים אלו מפיצים ריח רע" וארוכה הרשימה.

הרה"ג יעקב אריאל כתב אף הוא מאמר ארוך בספר, מאמר בשם "יהדות ואקולוגיה". כדרכו של פוסק הלכות ואיש רוח, עוסק הוא בפתרונות מעשיים לבעיה. לדוגמא בנושא התעשיה. ודאי הדבר שבעולם שבו אנו נמצאים יש חשיבות גדולה לתעשיה, אך שינוי באופי החיים ישנה גם את הנזקים מהתעשיה. לדוגמא, שינוי בכמות הבגדים שאנשים רוכשים ומשנים בעקבות שינויי האופנה עשוי להשפיע באופן משמעותי על הדבר.

דוגמא נוספת שבחובה טעון שינוי משמעותי במציאות איכות הסביבה והאקלים זה שריפת הדפים. כיום הולך העולם לקראת החלפת הדפים המודפסים בדפים בזכרון המחשב וכו'. המוני דפים מעיתונים שונים יכולים יהיו להתחלף כך ולמנוע כריתה המונית של עצים ופגיעה משמעותית באוזון בשריפתם.

דוגמאות אפשר ליתן למכביר, ואף מקורות רבים בדברי חז"ל, אף דיוני הלכה שונים, אך מסיים הרב אריאל שם שחשיבות גדולה יש בשינוי התפיסה, בהעלאת המודעות ובחיפוש האנושות לשינוי.

יהי רצון שנזכה לחוש במלא חופנים את אוירה הטוב של ארץ ישראל, באקלימה הממוזג והנפלא, ונזכה לשפע של פאר ויפי הארץ ונזכה להרבות באהבתה ובקשר העמוק אליה ואל אלוקיה.