תורת ארץ ישראל

תורת ארץ ישראל

נאמר "מלכה ושריה בגויים אין תורה", ו"במחשכים הושיבני כמתי עולם" זה תלמודה של בבל. ועוד ביטויים בדבר הקשר בין התורה לבין הארץ, ומפליא הדבר, שאנו מוצאים תורה רבה בגלות! אז האם יש מיוחד בתורה בארץ?

הרב יצחק גרינבלט | שבט תשע"ד

ביום חגו של האילן, ביום החג של ארץ ישראל, נדמה שאין מתאים מאשר לעסוק מעט ביחס של התורה אל הארץ, אך לא מצידה של הארץ עצמה, אלא מצידה של התורה.

מה המיוחד של התורה בארץ? נדמה לי שעל אף התשובות השונות שאנו יכולים למצוא במקורות השונים, פן נוסף חשוב להעלות, פן שדורש מאתנו חיים.

דומה שהביטוי במסכת ברכות ש"מיום שגלו ישראל... אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה" מברר לנו נקודה זו באופן משמעותי מאוד. בגלות התורה הצטמצמה לתחומים מסוימים מאוד. בחלקים שונים בתורה כמעט ולא היה עיסוק בהם. אם הדבר בולט במיוחד במצוות התלויות בארץ, ואם בתחומי השלטון והחברה ועוד.

בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה של תחומים אלו שהיו רדומים בגלות. כחלק מהתעוררות עם ישראל, גם מתעוררת התורה להופיע בתחומים השונים. מכונים שונים עוסקים בתחומי הלכה ועוד, שדורשים התייחסות רחבה, בירור, הקפדה, לימוד ומעשה, וזכינו שכל גוף פועל בתחום שלו ופועל גדולות ונצורות.

בחוברת האחרונה של אמונת עיתך, אנו זוכים להמשך של תהליך נפלא שבו מתאחדים המכונים השונים העוסקים באקטואליה הלכתית, בהתמודדות עם שאלות מעשיות הקשורות לעם היושב בארצו, במאמרים בתחומים השונים ומגוונים, כל מכון בתחומו תורם את חלקו, וזכינו לאמירה גדולה, אמירה של תורה.

בארץ התורה לא נשארת בתחום מצומצם, אלא היא מתגלה בכל תחומי החיים, הן של האדם הפרטי והן של הציבור הכללי. אם בנושא החקלאות, אם בנושא הפוריות, ואם בנושא הכשרות, וכמובן בתחומי המשפט העברי.

דבר זה מחדד לנו שוב שאין תורה כתורת ארץ ישראל.

בחוברת האחרונה ישנו מאמר של הרב מרדכי וולנוב, על נושא הכשרות של חלב נכרי. נושא שרבים עסקו בו, ודומה שהוא מהווה דוגמא בולטת בנושא שעמו החלנו. הלומד את הלכות הכשרות ועוד, מגלה שבמקומות שונים בעולם נהגו להקל בדברים שונים בהלכה, בעקבות הצרכים הלא טבעיים שהיו, דבר שאנו זוכים בארץ לתיקונו.

דוגמא לדבר, חלב נכרי. חלב נכרי נאסר על ידי חכמים, או בשל גזרה או בשל חשש לערבוב של חלב בעל חיים לא טהור (בבירור הלכה על מסכת עבודה זרה דף לה. עוד מפעל גדול של תורת ארץ ישראל ואכמ"ל הרחיבו את הדיון בצדיים השונים בנ"מ ביניהם) אך ברור הדבר שחלב זה אסור באכילה (ומותר בהנאה שהנאה לא אסרו חכמים). ובכל זאת מצאנו היתרים שונים בנושא, בשל צורך לא פשוט שהיה. דוגמא בולטת לדבר הוא היתרו של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בהיתרו לשתות חלב נכרי שנעשה בארה"ב על בסיס הסברא שהן הדבר לא מצוי שיערבבו, והן בגלל הפיקוח במדינה על איסור עירוב חומרים אחרים מאשר אלו הרשומים על הרכיבים. על פי היתרו זה נהגו ואף נוהגים במשך שנים גופי כשרות שונים בעולם (כגון ארגון ou). אך רבים חלקו על היתרו זה (שו"ת מנחת יצחק ועוד) ואף הרבנות הראשית לישראל הורו שלא לאשר יבוא של דברים אלו לארץ. אך היתר אחר שכן התקבל על פוסקים רבים הוא "אבקת חלב נכרי" שהוא כבר שלב נוסף, שכן ישנם פוסקים (ציץ אליעזר ועוד) שטענו שפנים חדשות באו לכאן, ועל אבקת חלב לא הייתה גזרה זו. הוראת הרבנות הראשית היא להתיר יבוא זה, אך לחייב לרשום זאת בכשרות. כמובן בכשרויות המהודרות מחמירים בכך.

גם תחום הפיקוח מתולעים התפתח וזכה ליחס רחב בחוברת זו בעבר, ומשפטים השונים, דוגמאות רבות לחידוש הגדול שככל שנדע לחיות אותו יותר כך נזכה לתורה חיה ורחבה בנו, תורה שתקיף את כל החיים.

יהי רצון שנזכה מהמכונים האלו, שמהם תצא תורה לציון ולעולם כולו, ונזכה שמלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, במהרה בימנו אמן.