חנוכת המכון

חנוכת המכון

השבוע זכינו לאירוע מרגש של חנוכת מכון התורה והארץ בישוב שבי דרום, עת הגיע למשכן הקבע שלו, האם דין קביעת המכון במקום החדש דינה כחנוכת בית של אדם או שמא דין אחר יש לו?

הרב יצחק גרינבלט | תשרי תשע"ה

זכינו שמכון התורה והארץ חזר והתאחד עם הישוב שבי דרום, באחדות שהייתה במשך השנים, בעת הקמתו בכפר דרום תבנה ותיכונן, ובזמן האחרון שזכה המכון לעבור למשכנו החדש בישוב. השבוע ערכו כנס חנוכת המכון, וזו אולי הזדמנות לברר את הפן של השמחה בחנוכת המכון, האם הוא כחנוכת הבית שאדם עושה בבית חדש?

בגדר חנוכת בית אנו מוצאים דיון גדול. אכן כבר בפסוקים אנו פוגשים את הביטוי ביחס לחוזרים מעורכי המלחמה: "מי אשר בנה בית ולא חנכו". אלא שבקריאת הפסוק אין הדבר ברור הן מהי החנוכה הזו והן האם יש דינים מיוחדים בחניכה הזו? סעודה? ברכה? וכו'.

אמנם, בתרגום יהונתן בן עוזיאל  כתב על החניכה: "קבע ביה מזוזתא לשכללותיה" שזו קביעת המזוזה, אבל שאר המפרשים כתבו הכוונה תחילת המגורים בבית. ואפשר לאחד את הדברים, שתחילת המגורים זה בעצם הקביעה של המזוזה, ותחילת המגורים ממשיכה את קביעת המזוזה.

בירושלמי למדים שחנוכת בית שייכת דווקא בארץ ישראל, שבה יש מצווה, אבל בחו"ל אין מקום לחנוכת הבית, שאין מצוה לגור בחו"ל. ובשירי הקרבן על הירושלמי כתב: " מהכא שמעינן שהסעודות שעושין בזמן הזה בחוץ לארץ לחנוכת בית חדש לאו סעודת מצוה הן, והנודר שלא לאכול מסעודה שאינה מצוה, אסור לאכול שם". וכן הביאו פוסקים נוספים (מנחת חינוך ועוד).

ובכל אופן המגן אברהם ועוד פוסקים, שאם תחילת השימוש בבית הוא בדברי תורה זו שמחה גדולה וסעודה שזו סעודת מצווה. וכר חרב יש לדון בנושא, מה מגדיר את הדבר כסעודת מצווה.

ובכל זאת מנהג קדום (מקור לו כבר בשאילתות דרב אחראי גאון) לעשות סעודה של חנוכת הבית. ולמנהג זה התפתח תפילות שונות וסדר לימוד מיוחד.

אך מדיון זה של חנוכת הבית שכיום התפשט מאוד, ואף רבים עושים אותו בבית שכור (האריכו על כך הפוסקים, הגרש"ז אויירבך כתב שלא לעשות, ואילו הגר"ע יוסף זצ"ל כתב לעשות ועוד ארוך המצע מלהשתרע). ועוד דיונים שונים.

דיון נוסף מצאנו ביחס לחנוכת בית כנסת, עד שדנו בהרחבה על נושא חנוכת בית כנסת ועל ברכה בחנוכה זו. הרב זולדן שליט"א כתב מאמר בחוברת המכון ובו הוא מסכם לברך שהחיינו או הטוב והמיטיב באירוע זה. אך יש פוסקים שאינם מסכימים עם דרך זו. וטוענים הן בדיון הלכתי, והן בעיקרון שאין שמחה במצווה, שמצוות לאו ליהנות ניתנו, ולכן היו שפסקו שכדי לברך שהחיינו יקח האדם בגד או כלי חדש (כך הורו פוסקים רבים), אך ביחס לבית חנוכת בית מדרש, כותב בשו"ת בנין אב, שודאי שיש לברך ויש מצוות חנוכת בית המדרש כחנוכת הבית, שכן בלימוד תורה ודאי שיש חשיבות בהנאה בלימוד, וכפי שהרחיב על כך האבני נזר בהקדמתו לספרו אגלי טל.

וכבר נאמר תן לחכם ויחכם עוד, ואנו תפילה שמתוך קביעת מקום התורה נזכה לכך שתרבה התורה בארץ בכל מקום ואתר, ונזכה לחיות את מצוות הארץ בשלמות, במהרה בימנו אמן.