האו"ם קבע: ישראל מומחית בהתמודדות עם תופעת המדבור

האו"ם קבע: ישראל מומחית בהתמודדות עם תופעת המדבור

אחת התופעות המדאיגות הנגרמת משינויי האקלים בכדור הארץ היא התרחבות המדבריות בעולם. מדינות רבות פונות להיוועץ עם מומחי קק"ל ומשרד החקלאות, שהידע שלהן בתחום הפך למצרך מבוקש בעולם

מתוך אתר וואלה | תמוז תשע"ה

כשמסביב לעולם ארגונים רבים קוראים לחרם על ישראל ועל ארגונים המזוהים עמה - ואף מדירים אותה מכנסים ומוועידות בינלאומיות, אתמול (רביעי) זכתה המדינה סוף סוף לגילוי חיבה והערכה בינלאומי. האו"ם ציין את היום הבינלאומי למאבק במדבור - תהליך הפיכת קרקע משטח פורה לשטח מדברי - ובחר לקיים את הכנס השנתי בביתן הישראלי שבמסגרת התערוכה היוקרתית "אקספו". זאת משום שישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם במאבק בתופעת המדבור שמכלה שטחים נרחבים בעולם.

ישראל הפכה לשם דבר בהתמודדות עם התופעה המטרידה רבים. שיטות לבלימת התפשטות המדבור, הרחבת גידולים חקלאיים בעקת חום והפיכת שטחים חצי מדבריים לפוריים תוך שימוש בטכנולוגיות נבטיות עתיקות - אלו רק חלק מהדברים שהביאו לא רק את מדינות העולם השלישי, אלא גם את מדינות אירופה להתייעץ עם מומחי קק"ל ו"מכון וולקני" של משרד החקלאות. את השם העולמי בתחום רכשה קק"ל בעיקר בשנים האחרונות, על רקע הדאגה העולמית הגוברת משינויי האקלים.

אחת ההצלחות הגדולות של קק"ל היא יער יתיר שבצפון הנגב. "יער יתיר הוא היער הגדול בעולם שניטע על ידי אדם באזור מדברי למחצה", הסבירה ד"ר אור קרסין, חברת דירקטוריון בקק"ל. "היער ממוקם על ספר המדבר, והוא למעשה עוצר את המדבר". לדבריה, בטרם נטעה קק"ל את היער, נהוג היה בעולם לטעון כי לא ניתן לנטוע יער באזור שבו יורדים פחות מ-600 מ"מ גשם. "יתיר ניטע באזור של 250 מ"מ גשם", התגאתה ד"ר קרסין.

עקב התגברות העניין העולמי בתופעת המדבור, פרסמו קק"ל ומכון ויצמן לפני כמה שנים במגזין היוקרתי "סיינס" מחקר משותף שהם ערכו. המחקר הציג תופעה ייחודית עולמית נוספת שהתגלתה ביער יתיר - במהלך המחקר התברר שהיער סופח 220 ק"ג פחמן לדונם, בעוד יער באירופה, שבו כמות המשקעים הממוצעת היא 1,500 מ"מ, פי שישה מיער יתיר, סופח 200 ק"ג פחמן לדונם בלבד.

לפני מעט יותר משנתיים הקים מכון וולקני של משרד החקלאות את המרכז הבינלאומי לחקר חקלאות על סף מדבר. זאת בשל מיקומה של ישראל באזור המוגדר מדברי. חוקרי המכון עוסקים כבר כמה עשורים בחקר החקלאות המדברית ועומלים על פיתוחים חקלאיים שייאבקו בתנאי האקלים הקשים. לנוח שינויי האקלים הגורמים להאצת תהליך המדבור בעולם, הפך הידע שצברה ישראל בתחום למצרך מבוקש ביותר.

במכון וולקני מסבירים כי אחד הגורמים החמורים ביותר של משבר המזון העולמי שעתיד לפקוד את העולם בעוד כ-20-30 שנה הוא ההתחממות הגלובלית, המאיצה את המדבור וממעיטה את מקורות המים. הפיתוחים החקלאיים של המכון כוללים, בין היתר, שימוש במים מושבים ומים מליחים להשקיית שדות ומטעים בשל מיעוט המשקעים באזור המדברי. כמו כן, פותחו זנים עמידים לעקת חום המסוגלים להתמודד עם השקיה מועטה בערבה.

פיתוחים הפכו את המכון לאתר עלייה לרגל למומחים מכל העולם, לרבות מדינות אירופה, שהחלו בשנים האחרונות להתמודד עם תופעת המדבור, שהייתה עד לאחרונה זרה להם לחלוטין. אחד הפיתוחים מעוררי ההשראה של המכון הוא המהפך בגידול פירות ההדר. פירות אלו, שמטבעם מכילים נוזלים, עברו בשנים האחרונות באופן כמעט מלא ונגד כל הסיכויים דווקא לנגב. מטעי פירות הדר נעקרו מאזור השרון לטובת שימושי נדל"ן, אבל מצאו בית חדש במדבר. זאת בזכות הפיתוחים החקלאיים שאפשרו להם להסתגל לתנאי האקלים המיוחדים.

באירועי המאבק במדבור שציין אתמול האו"ם השתתפו יו"ר הוועדה למדבור של האו"ם מוניק ברבוט, בכירים מהאיחוד האירופי, נציגי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, הכלכלן הסביבתי הראשי של הבנק העולמי רפאלו סרביצני, מומחים עולמים מנמיביה, מסנגל, מקוריאה הדרומית ומאפגניסטן ויו"ר קק"ל אפי שטנצלר.

"אנשי המקצוע של קק"ל נמצאים בכפר יתומים ברואנדה, בשדה עגבניות באתיופיה וביערות אינדונזיה", אמר שטנצלר. "אנו נכנסים עכשיו גם כשותפה אסטרטגית לתכנית חדשה שנקראת 'תלמים במדבר', שנועדה לקדם פיתוח חלקות חקלאיות באזור טורקנה, האזור העני ביותר בקניה. נביא את כל הידע שלנו בתחום המאבק במדבור, המים והסביבה כדי ליצור חברה מקיימת. המטרה היא לייסד באזור 360 חוות כדי לחולל מפנה ברמה אזורית".