התפילה על החטופים- תפילה בעת צרה

התפילה על החטופים- תפילה בעת צרה

דיון גדול אנו מוצאים בין הראשונים ובין הפוסקים ביחס למצוות התפילה, האם יש מצווה מהתורה להתפלל? האם יש שוני בין התפילה היום יומית לבין תפילה בעת צרה?

הרב יצחק גרינבלט | סיוון תשע"ד

ליבם של כל עם ישראל שרוי כעת באחינו, צעירים ונפלאים שנפלו קרבן לחטיפה נוראה של שונאינו. ליבנו בתפילה לה' שיושיע את אחינו היקרים ויוציאם לרווחה במהרה. תפילות המוניות נערכות במקומות רבים, ואין כוחם של ישראל אלא בפיהם! אנו במלאכתנו ובחורי ישראל היקרים מוסרים את נפשם באופן המעשי, ואנו תפילה שה' יצליח מעשי ידיהם.

כידוע, הרמב"ם כתב במצוה ה' בספר המצוות, שיש מצווה להתפלל לה' בכל יום. הביא הוא מקור לדבריו את דברי הספרי שלמד מהפסוק "ולעבדו בכל לבבכם" – איזוהי עבודה שבלב הוה אומר זו תפילה. לעומתו הרמב"ן השיג על דבריו וכתב שהתפילה היא מדברי חכמים בלבד, ולימודו של המדרש הוא רק מהווה אסמכתא ולא לימוד ההופך את התפילה להיות חיוב מהתורה.

בתוך השגתו על הרמב"ם כתב הרמב"ן שיש תפילה שהיא כן מהתורה והיא תפילה בעת צרה, במצב זה יודה הרמב"ן לרמב"ם, ובמצב זה לא תהיה כלל מחלוקת. מעניין שהמגן אברהם הביא את דברי הרמב"ן והוסיף את דין התפילה בעת צרה שהיא מהתורה, מדברי הסמ"ק. האחרונים הקשו על דבריו, מדוע ביסס את דבריו על דברי הסמ"ק הרי זו גם שיטת הרמב"ן עימה החל את דבריו, ומדוע היה צריך להביא למקור לדינו את דברי הסמ"ק? ויש שתרצו, שמתוך דבריו של הרמב"ן עצמו לא ברור באופן חד משמעי שהוא סובר שתפילה בעת צרה היא מהתורה, שכן בדחייתו את דברי הרמב"ם הביא שני נימוקים, ולפי הנימוק השני לא ברור שתפילה בעת צרה היא אכן מהתורה. ולכן בחר המגן אברהם להביא מקור חד משמעי ולא את דברי הרמב"ן הנתונים לפירושים שונים. בכל אופן, מקובל ביותר לומר שבעת צרה אין כלל מחלוקת שהתפילה היא אכן מהתורה, ואף הרמב"ן יודה בכך.

רבים נוהגים בזמני צער וקושי ללכת להתפלל על קברי צדיקים, ודיון גדול מצאנו בדבר, שיש שטענו שיש בכך איסור של לדרוש במתים, ובאגרות משה התיר את הדבר כל עוד לא מתפללים לצדיק הקבור במקום אלא רק פונים לה' שבזכות הצדיק נזכה לישועה, ויש שהתירו לפנות אף לצדיק ולבקש ממנו שיהיה שליח נאמנן בשבילנו.

מותר לנדור בעת צרה, כך נפסק בשולחן ערוך, ואף שיש מי שחלק על כך, דעה זו התקבלה להלכה והובאה באחרונים כדבר פשוט, אם כי הדיון שהתקיים הוא אם אפשר יהיה להתיר נדר זה או לא.

דיון נוסף שמצאנו בתפילות המוניות שמתבצעות הוא דין תקיעה בחצוצרות, דין זה מופיע בפשטות בשולחן ערוך, וכך נראה שהדבר היה פשוט לבעל השולחן ערוך שכך יש לעשות בעת צרה, לעומת זאת, המגן אברהם מקשה מדוע לא ראינו שנוהגים כך? והמשנה ברורה הרחיב בהסברים, או שדין זה נוהג רק בארץ ישראל,  או שבעבר המקום לא היה ברשותנו ועוד. כיום הסברים אלו לא קיימים, ואף שמצאנו בכך דיונים שונים בן הפוסקים, אנו מוצאים שחידשו מנהג זה, ואף תוקעים בחצוצרות כסף מיוחדות.

דיונים נוספים מצאנו בתפילות אלו בעת צרה, ואנו נישא תפילה לה' שכל הנושאים האלו לא יהיו משמעותיים, ואנו נזכה לצאת לגאולה שלמה ולתשועה גדולה, ולא נזדקק לתפילות אלו אלא רק לתפילות הודיה לה'.