לימוד תורת הסוד

לימוד תורת הסוד

ל"ג בעומר, הילולא של רשב"י כותב ספר הזוהר, זמן שבו אנו נושמים את תורת הסוד, שמחים בה ומודים עליה. זכה עם ישראל לאוצר עצום שעליו מבוסס כל עולם הסוד, אך האם כולם יכולים ללמוד אותו? האם הוגבלה למידתו על ידי פוסקי ההלכה וגדולי ישראל?

הרב יצחק גרינבלט | אייר תשע"ה

נודה ולא נבוש שתורת הסוד היא לא דבר חדש. תורת הסוד עוברת בירושה בעם ישראל, ואף זכינו להוראות מעניינות ביחס ללימודה המובאות כבר במשנה במסכת חגיגה. במשנה הדברים מובאים באופן סתום מה, וכך מלמדת אותנו המשנה: "אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו". מה הוא מעשה בראשית? מה הוא מעשה מרכבה? מובן הדבר שהדרישה בהם איננה לימוד פשטי הדברים, שכן את התנ"ך מובן שאנו למדים ברבים אף בגיל צעיר ולכל אחד (ואף שנאמר "מנעו בניכם מן ההגיון" שאל תרגילום במקרא יותר מידי, כבר רבו המפרשים בדבר ומובן הדבר שלימוד המקרא הוא הבסיס לכל הלימוד בהמשך החיים ואכמ"ל). פירושים שונים נאמרו בראשונים למשנה זו, אם מדובר בהתבוננות בשם ה' המפורש, אם מדובר בדברים שיגרמו לאנשים להשתמש בכתרו של ה' באופן המעשי לצרכיהם ואולי אף באופן מפורש שכותב הקרבן נתנאל על המשנה שהכוונה היא ל"קבלה מעשית" ממש, ועוד ועוד.

ראינו במשנה רמה רוחנית שאליה צריך האדם להגיע, לרמה תורנית כללית, שיהיה חכם ומבין מדעתו, שדי לו ברמזים כדי להבין, אך הגבלה של גיל ולימוד קודם מה נדרש ממנו – לא מצאנו. מעניין שהגמרא במקום אחר מספרת לנו שרשב"י רצה ללמוד אצל רבי עקיבא (בפשטות מדובר בתורת הסוד) ורבי עקיבא לא רצה, עד שכפה אותו בדברים שילמדו. רואים שרבי עקיבא רצה להימנע מכך, אף ביחס לרשב"י (על גמרא זו נכתבו פירושים שונים, שיש שתלו זאת במשבר שעבר רבי עקיבא במות תלמידיו ובחשש שלא ללמד מי שאין תוכו כברו ועוד). אך דומה שאין לדבר סוף, שהרי מי לנו כרשב"י שראוי ללמוד וללמד את תורת הסוד! אך דבר אחד אנו למדים מכך, שהדבר דורש זהירות. כאשר אדם לומד דבר שאיננו מתאים לו, לא רק שיש חשש שהדברים לא יובנו כראוי ועלול לצמוח מכך משבר לא פשוט (כפי שראינו כבר ביחס לאמירה במשנה שדרש הרב מהתלמידים לעבוד את ה' שלא על מנת לקבל פרס, והם שהיו קשורים כל כך לפרס הבינו שאין פרס וסטו מהדרך). הדבר דורש זהירות רבה, ובמשך הדורות גדולי ישראל ניסו להגדיר הגבלות בלימוד תורת הסוד.

הרמב"ם הגדיר את הלימוד למי שהוא חכם המבין מדעתו, ופרש זאת בספרו מורה נבוכים ש"חכם" הוא מי שכבר למד את המדעים שהם הקדמות העיון, והמבין מדעתו הוא בעל תפיסה זכה המסוגל להבין דברים עמוקים ברמז קל. לפי הבנה זו, אין נדרש ידע תורני מוגדר מהאדם החפץ בלימוד תורה זו, אלא רמה של הבנה, בעל יכולת תפיסה זכה המסוגל להבין דברים עמוקים ברמז קל. גם הגבלה בגיל לא מצאנו בדבריו אלו, ואף לא בדברי בעלי השולחן ערוך. אמנם מצאנו דעה מעניינת בדברי רבנו חננאל, שכתב שישנו גיל המגביל את הלימוד והוא גיל חמישים. אמנם הש"ך כתב מתוך דברי המשנה שמשמע שהגיל הוא 40 ולא חמישים. אך כיום גם גדר זה לא פשוט לאנשים. כיום ישנו רצון עז לעסוק ברזי תורה, לעסוק בסודות, בפנימיות התורה. ואף מצאנו שגדולי ישראל, שהיו ענקים בתורת הסוד, למדו ודאי תורה זו מוקדם יותר. מי לנו כאר"י הקדוש וכרמח"ל וכדומה שודאי עסקו בתורה זו בגיל צעיר, שהרי בפטירתם בגיל צעיר מאוד כבר היו ענקי עולם בתחום זה. יש שהביאו בשם המהר"ם פאפירש שמגיל 20 או נשוי, כבר אפשר ללמוד את תורת הסוד, ויש שהביאו את דברי האדמו"ר מקומארנא שהיו מלמדים תינוק בן 9 תיקוני הארי ז"ל שתהא יראת חטא קודמת לחכמתו. ומבית מדרשו של הרב קוק זצ"ל היו שלמדו את דבריו בספרו אורות התורה שהדבר תלוי ברצון של האדם, אם יש רצון אמיתי. ואין ספק שגילאים צעירים ורצון ללמוד מהווים בעיה. אין ספק שמדברי חכמים אנו למדים שצריך האדם להיות מבוסס בתורת הנגלה וממנה להגיע לתורת הסוד, כך הבניה של האדם תהיה נכונה ותורת הסוד תוסיף את קומתה באופן הבריא לאדם. ומובן הדבר שבחזונו של הרב קוק כפי שכתב במקומות רבים השאיפה היא לגדול בכל התורה, להיות אנשי אשכולות המלאים בכל מקצועות התורה, והחשק שעליו מדבר הרב קוק בלימוד תורת הסוד אין הכוונה ברצון כל שהוא אלא בנטיה פנימית עמוקה.

מובן הדבר שאין דיבורם בנושא שייך לקריאת ספר הזוהר הנהוגה במקומות ובזמנים שונים, שברך זו לא מדובר על לימוד אלא על קריאה לשם סגולה ודבר זה היה נהוג במשך דורות רבים בעם ישראל, ולכך לא מצאנו התנגדות.

יהי רצון שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה, ללמוד את תורתו של רשב"י מתוך הבנתם העמוקה של גדולי הדורות ונזכה לתורה שלמה, תורה שתאיר את העולם באור יקרות, במהרה בימנו אמן.