העיר הבזויה... מבלי יושב... האמנם?

העיר הבזויה... מבלי יושב... האמנם?

במשך השנים מאז קום המדינה, עלתה שאלה בפני רבים, האם יש מקום לשנות בתפילה, כביכול "לעדכן" אותה לזמן בו אנו נמצאים? אחת הנקודות שעלתה בדיון היא ביחס לברכת "נחם" שאנו מוסיפים בתשעה באב, האם לא הגיע הזמן לשנות אותה, שהרי כיום יהודים יושבים שלווים בירושלים?

הרב יצחק גרינבלט | אב תשע"ג

השבר והתקומה

במשך שנים רבות, עם ישראל נרדף בגלות, מוכה וחבול, סובל שמדים ופגיעות רבות, ושומר הוא את אותו היום שבו נכפלו הצרות, ובו נחתמה הגלות, תשעה באב.

שנים רבות אנשים אמרו את הכינות בבכיות נוראיות, ואף הוסיפו בתפילה נוסח מיוחד המבטא את חורבנה של ירושלים עיר הקודש. כל יהודי שאמר אותה חש הזדהות מלאה, חש את הכאב ואת החסרון העז, וממילא לא התעוררה בפניו שאלה, האם לומר את התפילה או לא.

 

מלחמת ששת הימים שינתה משהו גדול מאוד במפת היחס לארץ ישראל ולישובה. זכינו לחזור לעיר העתיקה, לכבוש את הר הבית ולחזור אל הכותל המערבי, זכינו לאחד את ירושלים כולה ולתקומה גדולה בניסים גלויים. במצב זה הייתה התרוממות רוח גדולה בעם ישראל, השמחה הובילה את השותפים לה גם לרצון עז לבטא אותה בדרכים שונות.

הרה"ג הר' גורן זצ"ל, שהיה באותו הזמן הרב הראשי לצה"ל ושותף פעיל בכניסה להר הבית ולעיר העתיקה, פרסם אז ולאחר שנים, בהיותו הרב הראשי לישראל, שבאמירה הקבועה מזה שנים של נחם, יש בעיה גדולה, שכן הוא בגדר של דובר שקרים לא יכון נגד ה'. אמר הוא וכן פרסם הוא בהודעה בשמו מטעם הרבנות הראשית לישראל, שיש לשנות את הנוסח באותה התפילה, ולומר אותה בנוסח המותאם לתקופה, בה אנו מודים על הזכות הגדולה שיש לנו.

 

וכך הוא כתב לומר: "נחם ה' אלוקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים אות העיר האבלה. ציון במר תבכה וירושלים תתן קולה, לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, ולישראל עמך נתה נחלה וזלזרע ישורון ירושה הורשת. נערה ה' אלוקינו מעפרה והקיצה מארץ דויה, נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, אמור, ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב, ולכבוד אהיה בתוכה, ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים".

 

הרה"ג הר' חיים דוד הלוי זצ"ל הסכים באופן עקרוני שיש לשנות מנוסח התפילה המקובלת הזו, אך התקשה בשינוי משמעותי כל כך, ולכן בחר (מובא בספרו עשה לך רב) להוסיף את המילה "שהייתה". אמנם בפועל שינוי זה גדול יותר, אף שהוא בעל מילה אחת, הוא משנה את כל משמעות התפילה.

 

כנגד גישות אלו יצאו רבים מגדולי ישראל. הגר"ע יוסף שליט"א (יה"ר שה' ישלח לו רפואה שלמה במהרה) כתב באריכות שאין מקום לשנות את נוסח התפילה המקובל מזה דורות, שאף שזכינו לשלטון על הארץ, וזכינו גם לכיבוש ירושלים, אך בפועל אין להתעלם מכך שבית המקדש חרב, ואותו החזון ששועלים ילכו בו, קיים בכך שכיום נמצאת כיפת הזהב באותו מקום שבו היה בית קודש הקודשים, וכלל המקום מבוזה בנערים המשחקים כדורגל ועוד.

 

אף בשלטון שהיה לעם ישראל בכיבוש המקום חלק נסיגה גדולה מאוד בהמשך הזמן. המקום נמסר במהירות רבה לשליטה של גויים, אשר לא מרשים אף לומר תהילים בכל מתחם הר הבית, וכל אדם שחפץ לעלות במקום שלפי דעות מסויימות מותר, נאסר מיד אם הוא מוציא בשפתיו איזה שהוא מלמול של תפילה.

 

במצב זה כותבים רבים מגדולי ישראל, אף שיש יהודים רבים בירושלים, כל עוד זרים מושלים במקום המקדש, נחשבת היא בחורבנה, וכך מקובל כיום ברוב המקומות, אך יש מקומות שעדיין דבקים בשיטת הדוגלים בשינוי, ויהי רצון שנזכה לבנין בית המקדש במהרה, ויחד נזכה שכל הצער יהפך לשמחה ויזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.