ליל לתחנונים?

ליל לתחנונים?

בביקור בנתיבות, ראיתי המוני אנשים מתפזרים אחר שנודע להם על ביטול הגעתו של הראשון לציון הגר"י יוסף, שנמנע ממנו להגיע לשמחת בית השואבה, בעקבות מצבו של אביו, הגר"ע יוסף שליט"א, וכל קהל ישראל נקראו להעתיר תפילות לרפואתו. האם יכולים אנו לקרוא תהילים בלילה לרפואתו?

הרב יצחק גרינבלט | חשוון תשע"ג

בתורת הנגלה מתקשים אנו למצוא מקור לכך שאין קוראים מקרא בלילה. אך מצאנו בשער הציון של המשנה ברורה, שהביא בשם המדרש שכשמשה רבנו היה על הר סיני, ולמד מפי הגבורה את התורה, לא בכל זמן למד הוא את אותם הדברים, הזמנים התחלקו בין היום לבין הלילה, שביום למד תורה שבכתב ובלילה תורה שבעל פה, ומכאן למדו שאין לומדים מקרא בלילה. יחד עם זאת אין להתעלם מכך, שדברי המדרש כמעט ולא זכו לאיזכור בפוסקים, בראשונים ובאחרונים.

 

החיד"א בספרו ברכי יוסף על השולחן ערוך כתב על פי האר"י ז"ל שאין לקרוא מקרא בלילה, ואם יש צורך, יש מקום להקל אחר חצות הלילה. האם מקורו הוא מהמדרש או לא? החיד"א לא הביא מקור לדברי האר"י, ונראה שמקור אחר יש, שדברי האר"י מקורם על פי תורת הסוד, שאומרת שאין מתאים מקרא בלילה מסיבות שונות ועלומות מאיתנו.

בכל אופן, דברי המדרש, או דברי האר"י ז"ל זכו להתפשט, ובמקומות רבים מחמירים בכך ובלילה לומדים תורה שבעל פה ולא תורה שבכתב. יש מן הפוסקים שכתבו להקל ללמוד תורה שבכתב, חומש או נביא, אם לומדים אותו עם מפרש, שכן המפרש הוא כבר תורה שבעל פה, ותורה שבעל פה ודאי מותר בלילה. וכל מה שהחמירו הוא רק בתורה שבכתב בלבד, בלא פרשנות נוספת. כך מרחיב הגר"ע יוסף שליט"א בספרו שו"ת יביע אומר שדן בדבר באריכות.

 

אך נקודה נוספת שיש מקום לבחון אותה היא ביחס לאמירת תהילים בלילה. מצד אחד התהילים הינם תורה שבכתב, שבאופן פשוט גם עליהם נאמר אותו הכלל שאין קוראים מקרא בלילה, אך מצד שני אין ספק בכך שהמפגש עם התהילים שונה. בניגוד לשאר התורה אשר בדרך כלל נלמדת כדי להוסיף לקח והבנת התורה, תהילים בדרך כלל נקראים כחלק מתפילה, או כתפילה עצמה לה' במטרה לשנות גזרות קשות, וכדי לזכות לדרך פניה נפלאה ושלמה יותר לאבינו שבשמים.

 

האם מותר יהיה לקרוא תהילים בלילה, כאשר המטרה היא תפילה? כאשר ישנן התמודדויות לא פשוטות שהיחיד והרבים עוברים וכל תפילה נדרשת כדי לשנות את גזר הדין, ולזכות לחיים טובים וארוכים?

 

פוסקים רבים עסקו בדורנו בשאלה זו. רבים מהם התירו את הדבר, בפרט כאשר החולה נמצא בפנינו, לא כתפילה כללית, אלא כתפילה עם יעד מפורט, מוגדר וממשי.

 

הן בשו"ת ציץ אליעזר, והן בשו"ת יביע אומר בארץ, והן בשותי"ם שכנתבו בגלות, כשו"ת בצל החכמה ועוד, הגיעו כולם למסקנה, שנכון להתיר את הדבר, ובפרט לאחר חצות הלילה, אך הקו המנחה הוא שהואיל ומדובר בתפילה, יהיה מותר הדבר, ואף לפני חצות יקלו בכך.

 

אמנם הגר"מ אליהו זצ"ל, הן בהערותיו על הקיצור שולחן ערוך והן בספרו ספר הלכה נטה להחמיר בדבר, והביא שהואיל וישנה מחלוקת בדבר, אין למחות ביד המקילים, אך ראוי ועדיף להחמיר. אין להתעלם מכך שמנהג העולם להקל בדבר, ובפרט שת"ח עצום זקוק כל כך לתפילות, חשוב שנגייס את כל הכוחות להעתיר לפני שוכן מרומים, שישלח לו במהרה רפואה שלמה ויחזור לממלכתו בבריאות לאורך ימים.