חובת סימון מוצרים מהונדסים גנטית

חובת סימון מוצרים מהונדסים גנטית

מזה קרוב לשני עשורים, חברות מסחריות מפתחות עבור חקלאים זרעים מהונדסים גנטית. יש בציבור אנשים המבקשים להימנע מצריכת מוצרים מהונדסים גנטית, הן מסיבות שקשורות לחשש בריאותי והן מסיבות שקשורות להשפעות אקולוגיות אפשריות. האם מכירת מוצרים מהונדסים גנטית לאנשים אלו, בלא ידיעתם, מותרת?

ד"ר יונתן אייקנבאום | אדר ב' תשע"ד

מזה קרוב לשני עשורים, חברות מסחריות מפתחות עבור חקלאים זרעים מהונדסים גנטית. לרוב זרעים אלה הונדסו כדי להיות עמידים לקוטלי עשבים או רעילים לחרקים מזיקים. כיום, ארבעה צמחים עיקריים מגודלים על יסוד טכנולוגיה זו: סויה, תירס, כותנה וקנולה.

בישראל, אין גידול מסחרי של תוצרת מהונדסת גנטית אך יש ייבוא של תבואה מהונדסת גנטית ושל מוצרי מזון מעובדים המכילים רכיבים מהונדסים, לרבות מוצרי סויה ותירס הבאים מארה"ב ושאר יבשת אמריקה.

יש החוששים להשפעות בריאותיות ארוכות טווח של מזוון מהונדס גנטית. נושא זה לא הוכרע מדעית. קיימים מחקרים המצדדים בכך שאין כל השפעה בריאותית למזון מהונדס גנטית ושמזון זה זהה לכל דבר למזון לא מהונדס. ויש מחקרים המצדדים בכך שמזון מהונדס גנטית שונה ממזון לא מהונדס בתרכובותיו ומשפיע על מערכות גוף שונות, פוגעת במערכת העיכול ומעלה את הרגישות האלרגנית.

נושא נוסף שלא הוכרע מדעית, הינו הנושא של ההשפעות האקולוגיות של תוצרת מהונדסת גנטית, לרבות אפשרות מעבר של גנים לצמחי בר ופגיע במגוון הביולוגי.

יש בציבור אנשים המבקשים להימנע מצריכת מוצרים מהונדסים גנטית, הן מסיבות שקשורות לחשש בריאותי והן מסיבות שקשורות להשפעות אקולוגיות אפשריות. במצב של אי-וודאות והעדר קונסנזוס מדעי בדבר ההשפעות הבריאותיות והאקולוגיות של מזון מהונדס גנטית, יש לתת לכל אחד לעשות את הבחירה שלו לצרוך או לא לצרוך מוצרים מהונדסים גנטית. יש לכבד את רצון הצרכן וליידע אותו על תכולת המוצרים באמצעות סימון רכיבים מהונדסים גנטית, כפי שהדבר מקובל ונעשה בעשרות מדינות בעולם.

אי סימון מוצרים מהווה גניבת דעת עבור צרכנים אלה, זאת משום שאם היו יודעים שהמוצר מכיל רכיבים מהונדסים, היו נמנעים מלקנות אותו. מכירת מוצרים בלי ליידע את הציבור על פגמים העלולים להימצא בו מהווה מצב של "לפני עיוור לא תיתן מכשול". הסימון מתבקש על מנת ש"איש הישר בעיניו יעשה".

איסור גנבת דעת הבריאות הוא חמור ביותר. לפי רוב הראשונים איסור זה הוא מדין תורה, ואפילו גנבת דעת של נוכרים אסורה. הרמב"ם (הלכות דעות פ"ב ה"ו) האריך באיסור זה, ואחת הדוגמאות לאיסור גנבת דעת היא שאין למכור מנעל מעור של בהמה שמתה, במקום מנעל מעור של בהמה שחוטה. רש"י מסביר שמנעל מעור במה שמתה, מהכשת נחש, נכנס הארס בעור והחליש אותו, לעומת מנעול מעור בהמה שנשחטה, שהייתה בריאה ולכן גם העור טוב יותר. עולה מכך שאין לרמות יהודי או אפילו גוי במה שנמצא בתוך הדבר שהוא קונה, ובייחוד כשישי בכך חשש סכנה. בנידון דידן, מכיוון שיש החוששים לאכילת מאכלים שנוצרו בהנדסה גנטית, יש לפרסם את המרכיבים כדי שכל אחד יוכל להחליט לפי דרכו האם הוא מעוניין לאוכלם או לא.