הולכים באויר

הולכים באויר

ידועים דברי הרמב"ם שכתב שישנם דברים שהם ברורים לאדם שאינם אפשריים, כגון אם אדם יטען שראה גמל פורח באויר. כיום כשאנו קוראים דברים אלו אנו מביטים עליהם באופן אחר, ודאי שאפשר לפרוח באויר, כולם עושים זאת, אך האם זה דבר חריג? האם צריך לברך הגומל על כך?

הרב יצחק גרינבלט | תשרי תשע"ה

ארבעה הם שחייבים בברכת הגומל, ואף רמז נתנו לכך "כל החיים יודוך סלע", יורדי הים, הולכי מדבריות ועוד. כיום פחות מצוי בינינו יורדי הים, ואף הולכי מדבריות, אך מצוי הרבה יותר אלו שטסים ממקום למקום. בשבוע האחרון נרשם שיא במספר הטסים מישראל וחזור. דבר זה מעורר אותנו לשאלה שבה מצאנו דיון גדול בין פוסקי הדור הקודם, האם חייב הטס במטוס לברך ברכת הגומל?

היום שהדבר כך כך מצוי, ורבים כל כך טסים, באופן טבעי תתעורר השאלה במשנה תוקף. ואכן מצאנו הד לכך בפוסקים. בשו"ת מנחת יצחק נוטה המחבר לטעון שהואיל והדבר מצוי כל כך (והיום על אחת כמה וכמה) ברור הדבר שאין לברך ברכה זו. ואף מצאנו לכך מקור בחידוש מופלא של הרוגוצ'ובר שדייק מהגמרא שדרך אויר נקראת דרך עופות ולא דרך בני אדם, ולכן אין זה בגדר של הולכי דרכים, וממילא אין מברכים ברכה זו אם טסים בשמים (כך הביאו הגר"ש זוין זצ"ל בספרו אישים ושיטות). אמנם כאשר אנו מתבוננים בפוסקים, אף שאנו מוצאים עוד פוסקים שהולכים בשיטה זו, נראה שרוב רובם של הפוסקים סוברים שיש לברך ברכת הגומל על טיסה במטוס וכפי שהרחיבו על כך בשו"ת יביע אומר באגרות משה ובהליכות שלמה. אמנם עדיין מצאנו מחלוקת מעשית בדבר, האם על כל טיסה מברכים או שמא דווקא על טיסה שהיא ארוכה יותר, ואולי אפילו זו העוברת מעל הים. כך מצאנו דיון זה בשו"ת ציץ אליעזר, וכך פסק למעשה הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יחווה דעת. אמנם בנו, בילקוט יוסף כתב לברך גם על טיסה קצרה, ואף כתב שהראה דברים אלו לאביו והסכים עימו.

אמנם עדיין מקום יהיה לדון בדבר, שאף שרוב רובם של הפוסקים יורו לברך אך האם לא נבחר במקום זה לחשוש בספק ברכות לדעת המיעוט, ולהעדיף שלא לברך?

אפשר שמסברא לדחות חשש זה ולומר שעצם הדיון הוא על הברכה וממילא אין מקום להוסיף ספק זה, אך דבר נוסף מצאנו בפוסקים ואולי הוא יקל עלינו את ההכרעה בנושא והוא מנהג העולם.

בספרים שונים (כגון פסקי תשובות ועוד) כתבו שמנהג העולם הוא לברך הגומל על טיסה, וממילא במקום שבו יש מנהג, יש בסיס איתן שלא לחשוש לברכה לבטלה של ספק ברכות להקל. וכך הורה פעמים רבות הגר"א שפירא זצ"ל שחיזק מאוד את כוחו של המנהג, ואימרה שגורה הייתה בפיו שכחו של המנהג נובע מכך שבכל פסיקה זוהי דעת פוסק מסויים, ואילו במקום של מנהג אין פסיקה של פוסק המכריעה את הדבר אלא פסיקה של כלל ישראל. ולכן פסיקה של כלל ישראל לא משאירה כל מקום לספק. וכך מצאנו במקומות שונים שלא חששו לברכות לבטלה בשל מנהג העולם.

אמנם מעניין שבהערות בהליכות שלמה הוסיף בשם הגרש"ז אויירבך זצ"ל שהואיל ומברכים הגומל, משמע שיש בדבר סכנה, ולכן אף שאין לאסור טיסה במטוס שכן אין הסכנה שכיחה כל כך. בכל אופן בזמנים שצריך במיוחד להיזהר מסכנות, אף מסכנות פחות שכיחות, כגון בתשעת הימים, יש להשתדל הימנע מטיסה במטוס.