אולפנות נקים בכל מקום?

אולפנות נקים בכל מקום?

מסירות גדולה מאוד התמסר הרב שמעון נתנזון שנפטר השבוע, כאשר לפני שנים הקים את אולפנת צפירה, מתוך חזון להקים מוסד תורני. בשתי ידיו ניכש קוצים והכשיר את הקרקע לבנית המוסד שזכה לגדל אלפי בנות. האם באמת יש מצווה להקים מוסד תורה לבנות?

הרב יצחק גרינבלט | אדר א' תשע"ד

בשאלת לימוד תורה לנשים כבר מצאנו דיון במשנה, האם ללמד את הבנות תורה, או שמא הדבר דומה ללימוד תיפלות (כמה פירושים נכתבו על דעה זו, הן בכיוון שלילי שמלמד אותן להתחכם על קיום המצוות, והן בדעות "עדינות" יותר שהדבר לא מצווה אלא מיותר להן ואין בכך מצווה). לדיון זה מצאנו הלכה בשולחן ערוך שבו הוגדרו הדברים באופן בהיר: "אשה שלמדה תורה יש לה שכר, אבל לא כשכר האיש, מפני שאינה מצווה ועושה. ואע"פ שיש לה שכר, צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה... אמרו חכמים: כל המלמד את בתו תורה, כאילו מלמדה תיפלות (פי' דבר עבירה). בד"א בתורה שבע"פ; אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה, ואם מלמדה אינו כמלמדה תיפלות (רמב"ם וסמ"ג ולא כמקצת ספרי הטור). הגה: ומ"מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה". ההבדל בין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה מוסבר בדברי הט"ז שכן המלך היה מלמד את התורה שבכתב, אלא שכשמלמד באופן הפשוט זה מותר אפילו לכתחילה, וכשמתחילים להעמיק רק בדיעבד בסדר, ולא לכתחילה.

אלא שאף שבעבר היה דיון גדול בנושא, ואף יש מי מהפוסקים שאף היום מחזיק בדרך זו, אך הדרך המקובלת בין הפוסקים היא דרכו של החפץ חיים שייסד מוסד לימוד לבנות, וכך כתב הכהן הגדול מאחיו: "ונראה דכל זה דוקא בזמנים שלפנינו, שכל אחד היה דר במקום אבותיו וקבלת האבות היה חזק מאוד אצל כל אחד ואחד להתנהג בדרך שדרכו אבותיו... היינו יכולים לומר שלא תלמד תורה ותסמוך בהנהגה על אבותיה הישרים. אבל כעת... מצווה רבה ללמדם"...

סברא נוספת מצאנו בכתבי הפוסקים בדור הקודם (הגר"מ פיינשטיין בעדות בע"פ והגרח"ד הלוי זצ"ל בכתב) שכיום שבנות לומדות את שאר הדברים ברמה גבוהה, לא תהיה כהנת כפונדקית, ובודאי שצריכות הבנות ללמוד גם את התורה לעמקות. מסתבר מאוד.

מדברי השולחן הרמ"א שהזכרנו אנו רואים חלוקה משמעותית בין דברים שהבנות צריכות לחיי היום יום שלהן כגון הלכות (מסתבר שמדובר בהלכות הנוגעות להן ביום יום, אף שהגר"צ שכטר שליט"א התבטא שבכלל הדינים שהנשים צריכות לעת כלולה כמעט כל התורה, שכן בנושאי אישות הדבר ודאי נוגע לנשים וכן חושן המשפט גם קשור לנשים כיום, אך נראה שהרחיב על המידה, ואף שיש דברים שנשים קשורות אליהם בחלקים אלו של ההלכה, רק חלקים בודדים מהם, וגם בהם לא לירידה למקורות הראשונים והאחרונים נדרשו הנשים אלא רק להלכה למעשה וכפי שכתבו פוסקים רבים ספרי הלכה לנשים), יסודי ההשקפה והאמונה (כפי שהרחיב הגרצי"ה זצ"ל בשיחותיו ועוד) ועוד דברים שבהן יאלצו הנשים להתמודד ביום יום ולדבר זה כבר צאנו מקור בספר חסידים ובעוד פוסקים.

בספר "עלי תמר" האריכו להביא נשים רבות שהיו למדנות, ואף בנות גדולי הרבנים (מביתו של רש"י ועוד), ומשם עד להבדל גדול בין לחייב את הבנות ללמוד, לבין אם הבת רוצה ללמוד לעצמה. אלא שהדבר דורש רגישות והכוונה, שבאמת הרצון להתפתחות אינטלקטואלית לא תוביל לגישות הנוגדות את היהדות, ולא יפתחו אצל הבת גישות המבוססות על גאווה ועוד דברים בעיתיים. במצב זה ודאי שחשובה ההדרכה וההכוונה, כפי שהיא נעשית הן באולפנות והן בשלב מאוחר יותר במדרשות למיניהן.

הרב ליכטישטיין כתב בעניין נקודה נוספת שחשוב לשים אליה את הדעת, הוא כתב: "לעניין לימוד תורה לנשים יש אספקט נוסף, והוא חובת המשך מסורת ישראל, כמתואר בתורה: 'והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב'. לאשה כמחנכת הדור הבא צריך שיהיה מה להעביר, ולשם זה היא זקוקה הן לידע הן לזיקה נפשית - שתרצה להעביר את המסורת הלאה. לשם כך רצוי להעמיק את הלימוד, שהרי כך בהחלט מתעמקת אף הזיקה הנפשית, האכפתיות, כשלומדים דבר היטב זה מפתח זיקה נפשית".

אין ספק שהקמת מקום לימוד לבנות חשוב מאוד, והוא מהווה בסיס לבנין הבתים בעם ישראל ולהמשך המסורת והחינוך לדורות הבאים, אך שומה עלינו לשמור את הדברים שיהיו נאמנים לדבר ה', מתוך מידות נכונות ומתוך התבטלות לדבר ה', ואז לא נגיע מאותו הלימוד לתיפלות ח"ו.