הודאת הארץ

הודאת הארץ

הודאת הארץ- אסופת מאמרים - ביעור ווידוי מעשר .  נכתב ונערך ע"י רבני מכון התורה והארץ ורבנים נוספים, בהוצאת מכון התורה והארץ. רבני מכון התורה והארץ

מחיר:   35 ₪
משלוח: 5 ₪

לקראת ט"ו בשבט תשס"ה, ולקראת יום העיון השנתי המתקיים ביום זה, מוציא מכון התורה והארץ, ספר נוסף: "הודאת הארץ". ספר זה, עוסק במצוות ביעור ווידוי מעשר. כאמור, אלו הן מצוות המתקיימות פעמיים בשבע שנים, בפסח של השנה הרביעית והשביעית ממנין שנות השמיטה, ושנה זו - שנת תשס"ה, היא השנה הרביעית לשמיטה. בספר אסופת מאמרים בנושא ביעור ווידוי מעשר שנכתבו ע"י רבנים מכל רחבי הארץ, רבני מכון התורה והארץ וחוקריו, וכן חוקרים תורניים.

 

ספר זה הוא הרביעי בסדרה של ספרים שיצאו בשנים האחרונות, אשר ייחודם בריכוז מאמרים בנושאים ובמצוות שלא מרבים לעסוק בהם:

1.  ספר הקהל (תשס"ב)- על מצות הקהל במוצאי השנה השביעית.

2.  ביכורי הארץ (תשס"ג)- על מצות ביכורים.

3. נטיעות הארץ (תשס"ד)- על נטיעות בארץ ישראל. 

 

מצות ביעור מעשר נוהגת גם בזמן הזה, ומצות וידוי מעשר שנויה במחלוקת הפוסקים, אם היא נוהגת בזמן הזה. הרמב"ם פסק שמצות הוידוי, נוהגת גם כיום: "ובין בפני הבית ובין שלא בפני הבית חייב לבער ולהתודות" (רמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי יא, ד). כך פסק גם מרן השולחן ערוך (יו"ד סימן שלא, קמב). נראה שבשל העובדה שמצות הוידוי נדירה, והיא נוהגת רק בארץ, והיותה שנויה במחלוקת אם היא נוהגת כיום או לא, היא לא היתה נפוצה ומוכרת, ועל כן ראינו צורך לעסוק במצוה זו.

 

אמנם, יש מי שכבר עסק בהרחבה בזה בעבר. בשנת תרנ"ג, עוד בהיותו בחו"ל,

כתב הרב אליהו דוד רבינוביץ', האדר"ת, קונטרס בשם "אחרית השנים", בו הוא מעמיק לברר את פרטי ההלכות הקשורות למצות ביעור ווידוי, שהרי על פי השו"ע, מצוה זו היא גם כיום. גם חתנו של האדר"ת, כתב באותם שנים קונטרס בענין זה (שו"ת משפט כהן, סימנים נה-נו, עמ' קד-קיז), והוא אף כתב הקדמה לקונטרס זה (פתיחה לשו"ת משפט כהן עמ' טו-יז), ש:"כל עיקר ענינה וסגנונה מכוון הוא אל כלל העסק בד"ת של מצוות המקדש והארץ". (הקדמת הרב צבי יהודה הכהן קוק, שו"ת משפט כהן, עמ' יב).

 

האדר"ת קרא בדבריו לחדש מצוה זו. וכך כתב שם (עמ' 26):

ואילו הייתי כדאי, הוה אמינא דבזמן הזה ראוי להתוודות בבית המדרש ובבית הכנסת שהוא מקדש מעט, ושכינתו יתברך שורה שם, ובמגילה כט ע"א, ובברכות ח ע"א אוהב ה' שערי ציון- כי אין לו לקב"ה אלא ד' אמות של הלכה בלבד... ושפיר מקרי לפני ה' אלוקיך. ומכ"ש מי שזוכה ולהתוודות לפני הכותל המערבי, שאחז"ל כבר בירושלמי מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי, שחייב לילך שם ולהתוודות.

 

במקום בו הוא מסכם בקצרה את דיני וידוי וביעור מעשר, בקונטרס אחרית השנים (עמ' 53-52), כתב:

ואם קיימום בהלכתם (=את מצות ביעור המעשרות), יתקבצו כולם לבית המדרש או לבית הכנסת בעת תפילת המנחה או לאחר תפילת המנחה ויאמרו כולם ביחד או כל אחד ואחד בפני עצמו, או אחד יוציא את כולם, כמש"כ בתורה. (ומצטט את הפסוקים, מדברים כו, יג- טו: "בערתי הקדש" עד "ארץ זבת חלב ודבש").

בשנת תרס"א, זכה האדר"ת לעלות לארץ ולכהן כרבה של ירושלים, ובשנת תרס"ג היא שנת שמיטה, הוא עורר שוב לקיים מצוה זו ברוב עם. פעילותו של האדר"ת לעורר לקיום מצות וידוי מעשר פשטה, ורבנים נוספים חברו לדעה זו, וקראו לחדש ולרענן את קיום מצוה זו גם בימינו. אכן, במקומות רבים, נוהגים כיום לקרוא בשעת מנחה של שביעי של פסח, בשנה רביעית לשמיטה ובשנת השמיטה עצמה, את פסוקי וידוי המעשר, ויש קהילות הנוהגים לקרוא פסוקים אלה מתוך ספר תורה.

 

בשנת תשנ"ד, הדפיסו במסגרת מכון התורה והארץ את ספרו של האדר"ת "אחרית השנים", על מנת לעורר לקיום המצוה, ובספר שלפנינו "הודאת הארץ", משתתפים עוד רבים שעסקו בליבון ובבירור נושאים במצות הביעור והוידוי.

האדר"ת נפטר בג' באדר א' תרס"ה, ובשנה זו ימלאו מאה שנה לפטירתו. תאריך זה שימש סיבה נוספת, לעסוק במצוה זו של ביעור ווידוי מעשר, לזכרו של האדר"ת, שעורר את הרבים לקיומה של מצוה זו. (האדר"ת היה זה שגם קרא לקיים זכר למצות הקהל, בו עסקנו בספר הראשון שיצא בסדרה זו).