צפצפת

צפצפת
צפצפת

צפצפת הפרת: העלים העליונים הצעירים מאורכים ומזכירים בצורתם את עלי הערבה, ואילו העלים התחתונים הבוגרים אליפטיים ושוליהם משוננים כמסור

צַפְצְפֶת

זיהוי הצַפְצָפָה או ה"צַפְצְפֶת" בנוסח הרמב"ם אינו מובא במפורש, אך הכוונה היא בלא ספק לעץ מן הסוגPopulus, שנקרא כך גם בימינו. הרמב"ם תיאר אותו ב"משנה תורה": "ויש מין אחר דומה לערבה אלא שעלה שלו עגול ופיו דומה למסר וקנה שלו אינו אדום וזהו הנקרא צפצפה והיא פסולה".[1] קרוב לוודאי שהוא מתכוון לעץ צַפְצָפַת הַפְּרָת (Populus
euphratica
). עץ ממשפחת הערבתיים, שגדל בבתי גידול לחים כבתי גידול הערבה (Salix). עלי הצפצפה הצעירים מאורכים וצרים, שפתם תמימה והם דומים לעלי הערבה, ואילו עליו הבוגרים רחבים או שצורתם מעוין, והם משוננים בחלקם העליון.

הדמיון בין הערבה לצפצפה הוא הסיבה לחילופי השמות ביניהן, כפי שמובא בתלמוד הבבלי, שמיום שחרב בית המקדש התחלפו השמות: ערבה – צפצפה, צפצפה – ערבה; חלפתא – ערבתא, ערבתא – חלפתא;[2] כלומר, העץ שקרוי בלשון המקרא "ערבה" התחלף, ועתה הוא נקרא "צפצפה". כך אירע גם בשפה הערבית, וכפי שמשמע מדברי הרמב"ם: הוא מביא את כל שמות הערבה (Salix) בכמה דיאלקטים ערביים, ובהם "אלצפצאף".[3] לכן, במקרה הזה אין סומכים אפוא על שמות צמחים שעשויים להשתנות, אלא על קבלה וסימני שדה מובהקים.[4]



[1].הלכות שופר וסוכה ולולב ז, ד.

[2].שבת לו ע"א; סוכה לד ע"א.

[3].רמב"ם, ביאור, מס' 393.

[4].ראו דיון מפורט: עמר, ארבעת המינים, עמ' 79-74.