זיהוי הצמחים

חזור למפתח הערכים

גמי

גמי

גומא הפפירוס: קנה שורש (מימין) ועמוד תפרחת (משמאל)

גְמִי

את הגְמִי הרמב"ם מזהה עם אלבַּרְדִּי (بردي), הוא הצמח גֹּמֶא הַפָּפִּירוּס (Cyperus papyrus).[1] זהו עשב רב-שנתי הגדל במקורות מים מתוקים, בעל קנה שורש וגבעולים עבים וזקופים, שנושאים תפרחות סוככיות גדולות.

מליבת הגבעול של צמח זה הכינו בימי קדם כמה מוצרים – למשל, נייר וחבלים – ואף קלעו ממנו מחצלות. הרמב"ם מדגיש שכאשר המשנה מזכירה את השימוש בגמי כדי לסמן עצים או כדי לשמש תחבושת לריפוי מכה, היא רק מביאה דוגמא למה שהיה מקובל בתקופתם, ולמעשה אפשר להשתמש גם בדברים אחרים.[2]



[1].פהמ"ש בכורים ג, א; שבת ח, ב; עירובין י, יד; כלים י, ד.

[2].פהמ"ש בכורים ג, א; עירובין י, יד.