ברושים

ברושים
ברושים

ערער ברושי

בְּרוֹשִׁים

"עצי ארזים ארנים וברושים" נזכרים בין עצי המערכה שהביאו לשרפת פרה אדומה.[1]

לפי הגרסה שלפנינו, השם "ארזים" הוא שם קיבוצי לעצים מחטניים שונים, ו"ארנים וברושים" הם דוגמאות להם. צמד העצים "ארז וברוש" מובא גם בתור דוגמאות לעצי סרק שמפיקים מהם קורות.[2] הרמב"ם לא זיהה זיהוי מסוים לברוש.

יש שני זיהויים אפשריים לברושים:

א) העץ המכונה בימינו "ברוש" (Cupressus
sempervirens
).

ב) סביר יותר שמדובר בעץ מן הסוג ערער (Juniperus), שדומה במראהו לראשון, ואחד משמותיו בערבית – "ברות" (بروث)[3] – משמר את השם העברי הקדום.



[1].פרה ג, ח.

[2].הלכות כלאים ו, יב.

[3].ראו פירוש רס"ג לישעיהו מא, יט; א"א הרכבי, תשובות הגאונים, ברלין תרמ"ז, סימן מו, עמ' 23; שם, סימן רפו, עמ' 141; וראו גם: רמב"ם, ביאור, מס' 22: "אבהל" (ابهل), "בראת'וא" (براثوا) ו"ערער" (عرعر).