בצלצול

בצלצול

בְּצַלְצוֹל

הרמב"ם מבאר שהבְּצַלְצוֹל הוא: "בצל הבר (بصل البري), ואולי 'בצלצול' (פירושו) בצל קטן, וכך פירשו קצת מפרשים".[1] הזיהוי הראשון מובא כבר אצל רס"ג וגאונים נוספים.[2] לא ברור לאיזה צמח התכוון הרמב"ם, אך דברי המשנה – "הבצל והבצלצול אינם כלאים זה בזה" – רומזים שמדובר בצמחים דומים מבחינת תכונותיהם. לכן, סביר להניח שה"בצל" שבמשנה הוא בצל הגינה ((Allium cepa, ואילו ה"בצלצול" הוא בצל אשקלוני (Allium ascalonicum).[3] לצמח בצל קטן, ולעתים הוא נפרד לבצלצולים, והוא כנראה יציר תרבות שמוצאו מבצל הגינה.[4] הבצל האשקלוני היה מפורסם בשבחו ובטעמו בעולם בתקופת המשנה והתלמוד. מעניינת עדותו של הנוסע ויקטור גירן, שביקר באשקלון באמצע המאה התשע עשרה, ועדיין גילה שהם גדלים בימיו "כצמחי בר".[5]



[1].פהמ"ש כלאים א, ג.

[2].אלוני, עמ' 189. דיון נרחב בנוגע לזיהויים שונים, ראו אלבוים, עמ' 46-43.

[3].י' פליקס, הצומח והחי במשנה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 39 (להלן: פליקס, הצומח). ודעת הרב קאפח הפוכה, ראו: מחברת הצמחים, עמ' 39.

[4].א' פאהן, ד' הלר ומ' אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב 1988, עמ' 530.

[5].ו' גרן, תיאור ארץ ישראל, ב, ירושלים תשמ"ב, עמ' 122.