מידע מורחב בנושא שנת מעשר עני

 

שנת ה'תשע"ח הבעל"ט היא השנה השלישית ממחזור השמיטה. שנה זו על פי ההלכה היא שנת מעשר עני, היות שמפרישים מגידולי שנה זו מעשר עני במקום מעשר שני, מלבד ההפרשות הנהוגות בכל שנה (תרומה, מעשר ראשון ותרומת מעשר).

אולם למרות שבאופן עקרוני שנת תשע"ח היא שנת מעשר עני – אין שלב אחיד בו כל היבולים משתייכים לשנת תשע"ח, אלא הוא משתנה בין שלושה סוגי גידול שונים:

ירקות, פירות האילן, תבואה וקטניות

  1. בירקות - השלב הקובע את שנת המעשר הוא הלקיטה והתאריך הקובע הוא א' בתשרי ה'תשע"ח. לכן, ירקות שנקטפו לפני ר"ה הבעל"ט ואפילו בכ"ט אלול ה'תשע"ז הם עדיין שייכים לשנת מעשר שני. אולם אלו שנקטפו מיד אחר ראש השנה ה'תשע"ח הבעל"ט אחרי ר"ה הוא כבר שייך לשנת מעשר עני.
  2. בפירות האילן - השלב הקובע את שנת המעשר הוא שלב ה"חנטה" והתאריך שבו מתחילה השנה לעניין זה אינו א' תשרי אלא ט"ו בשבט. לכן, פרי שחנט לפני טו בשבט, משתייך לשנה הקודמת ואם חנט לאחר טו בשבט – הוא משתייך לשנה שלאחר תאריך זה.
  3. בתבואה וקטניות - השלב הקובע את שנת המעשר הוא תחילת תהליך ההבשלה של התבואה, תקופה המכונה 'עונת המעשרות'. התאריך שקובע את שנת המעשר של התבואה הוא א בתשרי, לכן תבואה שהגיעה ל'עונת המעשרות' לפני א בתשרי – משתייכת לשנה הקודמת ותבואה שהגיעה ל'עונת המעשרות' לאחר א בתשרי, משתייכת לשנה שלאחר תאריך זה. דין קטניות כדין תבואה.

 

המשמעות המעשית לקריאת מעשר עני בסוגי הגידול השונים שהם טבל וודאי

  1. בירקות שנקטפים בגינה או בשדה נצטרך לקרוא שם מעשר עני מיד אחר ראש-השנה הבעל"ט.
  2. בקטניות – הקטניות המשווקות בחנויות הן מייבוא חו"ל ופטורות מתרו"מ. אולם אדם שמגדל אותן – צריך לקרוא שם מעשר עני רק לקטניות שהתחילו להבשיל אחרי ראש השנה.
  3. בפירות העץ – המשמעות המעשית של קריאת שם מעשר שני מתחילה בעיקר בפירות הקיץ, למעט פירות ההדר או שסק שלא תמיד ניתן לדעת מתי הוא חנט. שאם הם ייקטפו אחרי ט"ו בשבט ה'תשע"ח צריך לקרוא להם גם מעשר שני וגם מעשר עני מחמת הספק.

קניות במקום ללא פיקוח מעשרות – הפרשה וקריאת שם מעשר עני מספק

אולם למעשה רק ע"י החקלאים או בעלי הגינות הפרטיות או הקהילתיות, מכירים באופן ישיר את שלבי הגידול השונים. לכן רק הם יודעים בדרך כלל אלו פירות וירקות צריך לקרוא להן שם מעשר שני ולברך "לפדות מעשר שני", ואלו פירות וירקות צריך לקרוא להם מעשר עני ואין צורך לפדות ולברך "לפדות מעשר שני".    

אך הרבה פעמים אנשים נזקקים להפרשת תרומות ומעשרות מחמת הספק באמירת הנוסח ללא ברכה בדרך כלל בקניות של פירות וירקות בשווקים או בחנויות שאין עליהם פיקוח מסודר של הפרשת תרומות ומעשרות. במקרים אלו קיימים הרבה מצבים בהם לא ניתן לדעת בוודאות האם הפירות או הירקות שייכים לשנת מעשר שני או שכבר נכנסו לשנת מעשר עני.

במצבים אלו צריך לומר נוסח הפרשה רגיל אך בסוף הנוסח לקרוא שם גם למעשר שני וגם למעשר עני מחמת הספק וגם לחלל את המעשר שני מחמת הספק.

חשוב לדעת - הפרשה כזו בנוסח זה מועילה גם אם אדם יודע בוודאות לאיזו שנת מעשר הפירות שייכים. לפיכך, בכדי למנוע תקלות בהפרשה הדפסנו בסדר הפרשת תרומות ומעשרות של "בית האוצר", לומר באופן קבוע נוסח שמועיל הן למגדלים והן לצרכנים, כדלהלן:

"תשע מאיות בצד התחתון של מה שברצוני לתקן הרי הן מעשר שני ואם צריך מעשר עני הרי הן מעשר עני, מה שקבעתי למעשר שני בתוספת רבע מערכו הרי הוא מחולל על פרוטה ורבע במטבע המיועדת לכך בשבילי".

 

נתינת מעשר עני לעניים באמצעות בית האוצר

כשם שצריך לתת מעשר ראשון ללוי גם בזמן הזה כך צריך לתת מעשר עני מן היבול, וחייבים לתת אותו רק למי שמוגדר כעני על פי ההלכה. אך כיוון שקשה למצוא עני בכל פעם שמפרישים תרומות ומעשרות. לפיכך, הדרך הנוחה והטובה ביותר לקיים את מצוות הנתינה, היא על ידי הלוואה מראש לעני קבוע ('מכירי עניים') בסכום משוער של שווי פירות שיהיו בבעלותו בשנת מעשר עני הקרובה ובדרך זו פועל "בית האוצר" של מכון "התורה והארץ".  בדרך זו, הפירות מעשר העני נקנים  לעני כבר בשעת 'קריאת שם והעני נותן למלווה רשות ליהנות מן הפירות תמורת קיזוז ההלוואה שהלווה לו מראש.