ביכורים- עלון מידע תורני מדעי מבית מכון התורה והארץ

חדשות ועדכונים

כיצד נתכונן לשבת השנים? /הרב גבריאל קדוש

כמה טרחות כמה הכנות טורח הוא האדם לקראת שבת המלכה? לא לחינם דרשו חז"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת (ע"ז ג' ע"א)?

ברור הדבר שלא מדובר רק בהכנות הגשמיות הנצרכות לכבוד שבת, אלא בהכנת האדם עצמו

לקראת היום שממנו מתברכין כל יומין, שממנו מקור הברכה והשפע; שממנו מקור אמונתנו וחיותנו. לחיות במשך כל ימי השבוע את הרגשת השבת בתודעתנו, "כעבד ישאף צל" וכאוויר לנשימה ולנשמה.

כיצד א"כ אנו צריכים להכין את עצמנו לקראת שבת השנים? לקראת שנה שכולה שבת?

 

השבת והשמיטה

ספר החינוך (מצווה פד) כותב על היחס בין שבת לשמיטה:

"שרשי המצוה, לקבוע בלבנו ולצייר ציור חזק במחשבתנו ענין חדוש העולם כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ (שמות כ, יא)… ולכן ציוה ברוך הוא להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זו מלבד השביתה בה, כדי שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה אליו הפירות בכל שנה ושנה לא בכוחה וסגולתה תוציא אותם, כי יש אדון עליה ועל אדוניה, וכשהוא חפץ הוא מצוה אליו להפקירם"

חז"ל הרחיבו את ההקבלה בין יום השבת לשמיטה לערכים נוספים, אך המתבונן יראה שההקבלה הזו אינה רק בערכים משותפים ביניהם המתבטאים במנוחה, בטחון בה', פסק זמן לעיסוק בתורה ובמצוותיה אלא יש גם עניין עקרוני של מערכת הזמן הנובעת והיונקת ממקור החיים וממקור השפע שהוא יום השבת ושנת השמיטה.

קרא עוד

מה נאכל בשנה השביעית?

מה נאכל בשנה השביעית? /הרב יצחק גרינבלט

בכל שנה עולות השאלות שוב ושוב, מה לעשות? אוצר בית דין? היתר מכירה? אך אין להתעלם מכך שהשאלה שבה פתחנו בכותרת היא מתחילה בפסוק, שאלה של תורה ותשובה של תורה יש בה, תשובה שיכולים אנו לראות בשטח, ברכת ה'. אלא שדורנו השאלה קיבלה לבוש חדש והוא הצרכן. בתורה השאלה מופיעה בפיו של החקלאי שמתפרנס מגידולי ידיו, אך לאזרח הפשוט השאלה מתעוררת באופן אחר. השוק רגיל כיום לאוכל מגוון, למוצרים רבים ובעלי רמה גבוהה של טריות וכו', ובשנת השמיטה שואל האזרח מה לרכוש? מה העדיפות? ואולי גם האם אפשר יהיה לרכוש את הפירות והירקות הרגילים באותם המקומות שבהם הוא רוכש בכל השנים?

הפתרון המוצע על ידי מכון התורה והארץ הוא "אוצר הארץ", שבו מושקע מאמץ רב, משאבים רבים ובניה של מערכת מורכבת וענפה, אך למה זקוקים אנו לו?

אחד הדיונים הגדולים שנערכו בדורות האחרונים הוא סביב היתר המכירה, היו שתמכו בו והיו ששללו אותו, היו שתמכו בו בשעת דחק והיו שתמכו בו בשתי ידיים. באתר ובספרים השונים אפשר יהיה לראות את הפולמוס שהיה ושקיים בנושא, ואין כאן המקום להיכנס אליו. אלא שדומה שגם הפתרון האחר המוצע, אוצר בית דין, לא פשוט כל כך.

הפתרון של אוצר בית דין מבוסס על תוספתא בשביעית המתארת את התהליך שנעשה על ידי בית הדין ועל דברי הרמב"ן שהסבירו אותה. אלא, שכבר רבים העלו את הדיון בעניין בשאלה, מדוע ראשונים רבים לא הזכירו את התוספתא הזו? ביניהם ראש וראשון לכל ההלכות הקשורות לארץ – הרמב"ם? והסברים שונים נאמרו בדבר. הגר"מ אליהו זצ"ל במאמרו על אוצר בית דין (ספר מאמר מרדכי ושבתה הארץ) סובר שהרמב"ם לא קיבל את דברי התוספתא, ולפי דרכו אין כלל מקום להיתר זה, לעומתו ישנם מגדולי הפוסקים (הגר"ש ישראל זצ"ל ועוד) שעמלו ליישב שגם לרמב"ם היתר זה קיים. דומה שדיון זה מעיב על פתרון זה של אוצר בית דין. אך נקודות נוספות קיימות, המקשות על הנושא, כגון השוני של אוצר בית דין המתנהל כיום ממה שהיה בתוספתא, אופן אספקתו (שאסור בסחורה וכו') ועוד. וכך מסכם הגר"מ אליהו את דבריו: "ומכל מקום, אף שדעתי מעולם לא היתה נוחה בדין זה של אוצר בית דין בימינו, הצנעתי את דעתי משום הנח להם לישראל, וכיום דעתי שעדיף לקנות דרך אוצר בית דין מאשר לקנות ישרות ירקנים שאינם יודעים את דין "הבלעה" בשביעית. ומביא הוא בהמשך דברים שיש להיזהר כשקונים על ידי אוצר בית דין. בשל בעיות אלו ואחרות היו שטענו שעדיף לרכוש מהיתר מכירה (הגר"ע יוסף זצ"ל) מאשר להשתמש באוצר בית דין.

לעומת זאת, גם להיתר המכירה היו וקיימות בעיות לא פשוטות, כגון עצם התרתו הנתון במחלוקת גדולה באיסור לא תחונם, ועד הפרטים המעשיים של הקפדה על המלאכות שהיתר זה יכול לייצר. אמנם קיצרתי בבעיות של היתר המכירה, שכן הנטיה המפורסמת היא להעדיף את אוצר בית הדין, ואילו בחסרונות של היתר המכירה רבים העוסקים בהם ואף שוללים את קיומו מכל וכל. אז מה עושים?

קרא עוד

מכון TV

אורך הסרט: ד'

מכון התורה והארץ לשרותך