מעמדם ההלכתי של 'שבתריס' ושל 'כושר סוויטש'

מעמדם ההלכתי של 'שבתריס' ושל 'כושר סוויטש'

בזמנינו, העלאת והורדת תריסים חשמליים בשבת מלווה בפתרון קל - שעון שבת, המותאם מראש המוריד ומעלה את התריס באופן אוטומטי.

אולם, לאחרונה פותחה המצאה המאפשרת להעלות ולהוריד את התריסים בשבת ללא שעון שבת או מנואלה, אלא באמצעות מפסק בורר - 'כושר סוויטש' .

מה מעמדה ההלכתי של המצאה זו?

שאלה זו נידונה בשני מאמרים הבוחנים את מעמדה ההלכתי של המצאה זו באופן שונה.

מחבר המאמר הראשון מחדד את ההבדל בין מכשירי 'גרמא' המאפשרים שימוש בשבת בתנאים מסוימים, לבין המצאה זו.

במאמר התגובה הגישה ההלכתית להמצאה שונה - בין היתר, מחדד המחבר את ההבדל בין 'גרמא' לבין 'כוח שני', ומבסס את השימוש במכשירי ה'גרמא' בשבת בתנאים מסוימים.

 

 

למאמר המלא

זמן הביעור בחקלאות המודרנית

זמן הביעור בחקלאות המודרנית

אמנם, שנת השמיטה הסתיימה, אך דיניה נמשכים לתוך השנה שלאחריה.

אחד הדינים המרכזיים בשנה שלאחר השמיטה הוא דין ביעור פירות הקדושים בקדושת שביעית, דין התלוי בסיומו של הפרי במקום גידולו. המשנה מבחינה בין 3 אזורי גידול שזמן הביעור בהם שונה.

מדוע לוחות הביעור אינם מתייחסים לאזורים אלו?

מי קובע מתי הפרי כלה מהעץ?

מדוע בזמננו קבעו זמן אחיד לביעור?

האם בכך מסתמן הבדל מהותי בין החקלאות העתיקה לבין זו המודרנית?

המענה לשאלות אלו מצוי במאמר שלפנינו, הבוחן את הסיבות שהביאו לשינוי מהותי זה בזמני הביעור.

 

 

למאמר המלא

מקח טעות אף במחיר של ביטול מצווה

מקח טעות אף במחיר של ביטול מצווה

ישנה השפעה רבה של דיני התורה למקצועותיהם השונים זה על זה, כגון פסיקת הלכה בדיני ממונות משפיעה גם על דיני איסורים.
המאמר שלפנינו מלמד על השפעה זו.
למשל: אדם שגילה שהאתרוג שקנה אינו 'מהודר', כפי שאמר לו המוכר, אלא רק 'כשר' - האם מחמת שבטל המקח בטלה גם המצווה שקיים באתרוג זה? ועוד.

 

 

למאמר המלא

שייכות פירות הלימון שעל העץ לשנים שונות

שייכות פירות הלימון שעל העץ לשנים שונות

שנת השמיטה מאחורינו, אך השפעותיה על פירות שחנטו בה קיימות גם בשנה זו. כיצד נתייחס לפרי הלימון, האם שייך הוא לשנה השביעית או לשנה השמינית? שאלה זו נובעת מתופעה ייחודית בעץ הלימון - רוב המינים של עצי הפרי מניבים יבול אחד בשנה. במאמר שלפנינו דן המחבר בתופעה זו, ומנסה לעשות סדר בשייכותו של פרי הלימון לשנים השונות, דרך הצגת הפתרונות ההלכתיים וההיבטים הבוטניים.

למאמר המלא

למי שייך הגז הטבעי שבים התיכון עפ"י ההלכה

למי שייך הגז הטבעי שבים התיכון עפ"י ההלכה

בתקופה האחרונה מתנהל פולמוס חריף סביב מתווה הגז, כאשר אחת הטענות היא שהגז המצוי במעמקי הים שייך לכלל הציבור.

מה עמדת ההלכה ביחס לאוצרות הטבע המצויים במעמקי הים?

האם ניתן לראות במדינה בעלים על אוצרות טבע אלו?

מה הקשר בין תקנת אוצר בית-דין של פירות שביעית לבין הבעלות על אוצרות הטבע?

במאמר זה דן המחבר בשאלת הבעלות על אוצרות הטבע המצויים בים, האם שייכים הם לכלל הציבור, כדין הפקר השייך לכל, או שמא הבעלות היא של המדינה הקובעת מי יממש את הפוטנציאל הגלום באוצרות אלו?

בין היתר, בוחן המחבר את 'חוק משק הגז הטבעי' המונע מהציבור להפיק גז טבעי ללא רישיון מהמדינה, האם חוק זה מלמד על שאלת הבעלות של אוצרות הטבע?